הסוגיא הראשונה, חלק ב — דיבורא דידיה (עו ע"א־ע"ב)

פשיטא אי ראמ ' ליה בעל הבית בתלתה ואזל ואמי להו בארבעה ואמרו כמו שאמי בעל הבית דעתיהו אעילויא אלא אמי בעל הבית בארבעה ואזל איהו ואמי להו בתלתא ואמרי ליה כמו שאמ י בעל הבית מאי , אדיבורא דידיה קא סמכי ראמ ' ליה מהימנת לן דהכי אמ ' לך בעל הבית או דיל' כדאמ ' בעל הבית תא שמע הבא לי גיטי ואשתך אמרד ! התקבל לי גטי והוא אומ ' הילך כמו שאמרה רב נחמן אמ ' רבה בר אבוה אמ ' רב אפלו הגיע גט לידה אינה מגורשת ואי סל ' דע' אדיבורא דידה קא סמיך כי מטי גיטא לידה מיהא תיגרש אמ ' רב אשי הבי השתא בשלי אי איתמר _איפבא התקבל לי גטי ואשתך אמרה הבא לי גטי והוא אומ ' הילך במו שאמרה ואמ ' רב נחמן אמ ' רבה בר אבוה אמ ' רב משיגיע גט לידו מגורשת _ךאדיבורא דידה קא _ממיך , ולידה נמי _אדיבורא _דידיה סמיך , אלא _התט משוט דעקר שליח לשליהותיה לגמרי _דאמ ' ליה שליח לקבלה הוינא לחולבה לא הוינא . הבא ל « ג « ט « וכוי . ירושלמי גיטין רפ " ו , ra ע " ד . ועד סוף הסוגיא , גיטין סב ע " ב סג ע " א . חלק שני זה של הסוגיא , כל כולו אינו אלא כדיבור מוסגר בין החלק הראשון והחלק השלישי , ואותו חלק שלישי ממשיך ממש את הדיון שבסוף החלק...  אל הספר
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה