השיח ההלכתי מבית מדרשו של הרב קוק בנוגע לדמוקרטיה, ומקורותיו

שלמה פישר במאמר זה אטען שבתוך הציונות הדתית הרדיקלית ( צד " ר ) , קרי , הציונות הדתית מבית מדרשו של הראי " ה קוק ( , ( 1935 – 1865 התפתח דיון הלכתי והלכתי למחצה , אופייני וייחודי , בנוגע ל " דמוקרטיה " וליחסה לתורה וליהדות . כמו כן אטען ששיח וגישה אלה נובעים מהיבטים מסוימים של התאולוגיה של בית מדרש זה , ובמיוחד ממעמדם של שני מושגים תאולוגיים - פוליטיים – " רצון העם " , ומדינת ישראל כמדינה אלוהית . אטען שכותבים הלכתיים ואידאולוגיים מרכזיים בני זרם זה תומכים בצורה ייחודית ואופיינית בדמוקרטיה כמשטר המתבסס על רצון העם או על רצון הרוב . כפי שנראה , לעתים קרובות אוריינטציה זו מתקשרת לתפיסה דמוקרטית אתנו - רפובליקאית . כדי לטעון טענות אלו אקדים הקדמה תאולוגית שתבסס ותסביר מושגים אלו במחשבת הרב קוק ובית מדרשו . אראה שמושגים כמו הרצון הכללי וכללות ישראל ( וכן כללות האדם , כללות העולם ) מצד אחד , ומושג כמו המדינה הישראלית הכללית כ "יסוד כיסא ה ' בעולם " ו " כמלכות ה ' " מן הצד האחר , נטועים היטב בתאולוגיית הרב קוק ובית מדרשו ותופסים בה מקום מרכזי . כמו כן אראה שמושגים אלו תורגמו לאוריינטציות פול...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר