הקטרה בבית הכנסת בשמחת תורה הייתה מקובלת בתקופת הגאונים . רבי יצחק בן יהודה ( רי״ץ ) גיאת ( ספרד 1089 - 1038 ) מציג שתי תשובות של הגאונים האוסרים את הנוהג מכמה טעמים הלכתיים : ונשאל מרבינו האיי נהגנו במקומנו יום טוב האחרון של חג מקלסין ספר תורה ומביאין מוגמראות לבית הכנסת ומעשנין לפני ספר תורה כי האי גוונא לעשון הוא ומותר או לגמר הוא ואסור . והשיב האי ודאי מגמר הוא ואסור שאין עושין אלא למיני מאכל כדי להכשירן לאכילה כמו שמעשנין את הזתים וכיוצא בהם [ ... ] ועוד בתשובה אחרת אסור להביא מוגמראות ביום הספר שמיני [ צ״ל הספק שמיני ] לבית הכנסת ולעשן לפני ספר דאין בין יום שני לראשון קולא אלא לגבי מת בלבד . במקרה הראשון הפונה האנונימי היה מסופק אם מנהג קהילתו להקטיר קטורת בשמחת תורה הולם את ההלכה , שכן היא כרוכה בהבערת אש ביום טוב שלא לצורך התקנת מאכלים . לפי תיאור הדברים העלו קטורת בסמיכות לספר התורה והפצת ריח נעים הייתה דרך לכבדו . רב האי גאון ( , ( 1038 - 939 אחרון גאוני בבל וראש ישיבת פומבדיתא , אסר קילוס זה בטענה שהקטורת מותרת רק במסגרת התקנת מזונות לאכילה לצורך יום טוב , כמו למשל עישון זית...
אל הספר