מקורות התנאים והאמוראים , ובעקבותיהם הספרות הבתר תלמודית , מתייחסים לבשמים ולהתבשמות באופן אמביוולנטי . מצד אחד , התבשמות עשויה לתרום לחיזוק הקשר הזוגי והמיני הקבוע של בני זוג . מצד אחר , היא עלולה לגרום לאינטראקציות מיניות פסולות , שכן בשמים מעוררים את היצר המיני . החשש מפני פיתויים אסורים עלול לגבור במיוחד ב״שוק״ , היינו במרחב הציבורי . במקרה זה הפרט מנותק מסביבתו האורגנית הקרובה ( ביתו , משפחתו ) המגדירה יציבות , זהות אישית וסדר , וכן הוא חשוף לסביבה אנושית העלולה להיות בלתי מוסרית . למן תקופת המקרא ועד לזמן האחרון , מצויות עדויות רבות לזיקה שבין בשמים לבין חושניות , פיתוי וזימה . המקרא , חכמים ורבנים הזהירו מפני נשים מבושמות העלולות להוות מכשול מוסרי . הספרות היהודית אף מציגה תמונה ריאלית של נשים המנסות לפתות באמצעות בישום הגוף או הבגדים במסגרת אינטימית וגם במרחב הציבורי . 1 בפרק זה אעסוק בהתבשמות הקשורה למיניות . עם זאת ברצוני להאיר נקודה הנוגעת להתבשמות של אנשים בהקשר של עבודה זרה . בספר המעשים לבני ארץ ישראל מובא : ״ואשה שנתבשמה והולכת ל [ בתי ע ] בודה זרה מלקין אותה ומגלחין שער...
אל הספר