במשך מאת השנים שבין 1134 ל , 1234 כאשר שלטו בנאבארה מלכים מקומיים שנבחרו לתפקיד , מצביעים המקורות על מגמת ההתיישבות היהודית ברחבי המלכות ועל עיסוקיהם הענפים בנכסי דלא ניידים עד סוף המאה וזי " ב היו קהילות יהודיות מבוססות בפמפלונה , אםטילה , אוליט , טפליה , ויאנה , פונים , קדרטיס ובעתיקה שביניהן - טודילה , שממנה יצא בתקופה הזאת למסעו הארוך ר ' בנימין מטודילה . היהודים היו בין אלה שהובטחו להם בשנת 1150 הפךאירוס של דארוקה שבאראגון , אם יתיישבו בפניה ( . ( Pena בשנת 1170 העניק סנציו השביעי כתב זכויות ליהודי טודילה , שבו משתקפת אהדתו הרכה של המלך . כתב הזכויות שוב מתבסס על הדגם של קהילת נאג ' ירה ומבטיח חופש רחב בכלכלה , במסחר ובעסקי מקרקעין . מקום מושבם נקבע במבצר העיר , ובעבור טיפול במבצר קיבלו פטורים ממם ומכם , למיקומם במבצר משמעות כפולה : מצד אחד משקף הדבר את בטחון המלך כיהודים ; מאידך הוא מראה את דאגת הכתר לבטחונם . המלך היה ער לפגיעותם של היהודים , והמבצר היה המקום האידיאלי לשיכון היהודים . במקרים של התקפות עליהם הוענקה להם חסינות מפני ( , AGN , C . 1 . No 35 [ = Baur ] . 570 וראה קי...
אל הספר