בין "תורתם אומנותם" ל"שירות לאומי": תולדות הגיוס לצה"ל ויחסי דת ומדינה בישראל ממבט מגדרי

חגי בועז אם ברצוננו להבין מדוע צריכה האשה להשתתף במלחמות ישראל , הרי אין זה מנקודת ראות מעמדה של האשה בחברה הישראלית , אלא מנקודת הראות [ של ] מעמדה של המלחמה בחברה זו . מבוא המחלוקת בסוגיית גיוסם לצה " ל של חרדים תלמידי ישיבות עלתה על סדר היום הציבורי עם קום המדינה , ומאז ועד היום היא מסרבת לשכוך . הסדר הפטור משירות צבאי לבחורי ישיבות הפך זה מכבר לאחד מסמליו המובהקים של הקונפליקט הדתי - חילוני בישראל ולתו היכר של התרבות הפוליטית הידועה בשם הקוד " סטטוס קוו " . אולם בחורי ישיבות לא היו קבוצת האוכלוסייה היחידה שגיוסה היה שנוי במחלוקת ; גם שאלת גיוסן של נשים עוררה בשעתו סערה וחשפה את מורכבותם של יחסי דת , מדינה ומגדר בישראל . ובכל זאת , חוק שירות לאומי ( תשי " ג - - ( 1953 הנוגע לגיוסן של נשים - לא זכה לאותו מעמד מרכזי בשיח על יחסי דתיים - חילונים כמו פרשת גיוס בחורי ישיבות , ולמעשה ההיסטוריה הסוערת של חקיקת החוק הזה כמעט לא נחקרה בהקשר של יחסי דת ומדינה . במאמר זה אבקש לגולל את ההיסטוריה של שתי הפרשות האלה מנקודת מבט מגדרית . פרספקטיבה זו תאפשר לי הן לעמוד על ההבדל בחובות המגדריות בספרה...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד