מרטין סקורסזה , אלון זינגמן סרטו הנפלא של מרטין סקורסזה ' עידן התמימות ' מתבסס באופן מלא על יצירת המופת הספרותית של אדית וורטון ( , ( 1920 הנושאת שם זה . הספר ידוע מאוד , נחשב לאחת היצירות הגדולות בכל הזמנים ובמידה רבה מזכיר לי יצירת מופת אחרת , ' דיוקנה של גברת ' ( הנרי ג ' יימס , . ( 1881 לא ארחיב אודותיו , אולם ברצוני להתייחס לאחת מהחלטות הבימאי הנוגעת למיזנסצנה . לאורך הסרט נבנות סצנות אחדות על פי קומפוזיציות הלקוחות מציורים אימפרסיוניסטיים משנות השבעים של המאה התשע עשרה , היא התקופה המתוארת בספר . ייחודה של התנועה האימפרסיוניסטית בהרמוניה המלאה של הנחת הצבעים באופן שחותר תחת הנטורליזם הקפוא והמדויק והופך אותו מתיאור סטטי לתיאור דינאמי וחי של טבע וחברה אנושית . לפחות על פני השטח . העיצוב האימפרסיוניסטי ההרמוני משדר כי לפנינו חברה הפועלת כביכול בהרמוניות , בחום , במוסריות ובאנושיות . ברם , אחת הסצנות המרכזיות , שבעקבותיה מתחוללת תפנית בעלילה כולה , מתבססת על קומפוזיציה הזהה דווקא לאחד הציורים המפורסמים ביותר של תנועה עוקבת , חתרנית , היא הניאו אימפרסיוניזם ( או הפוינטליזם ) : ציורו...
אל הספר