כל התהליכים שתוארו לעיל הביאו בין היתר להתגברות כוח המשיכה ולגידול בהיצע של מקצועות שונים בתחום המוזיקה , וכן לשינוי בתפיסת מנהלים את אופיו ואת מבנהו של שוק המוזיקה . כך , למשל , חל בשנות החמישים גידול רב בהיקף העוסקים בתחומים כמו הגשת מוזיקה ברדיו ( תקליטן רדיופוני , ( כתיבת שירים ועבודת אולפן ( מטעם חברות תקליטים , ( איתור כישרונות וסגנונות " ) אנשי קשר , " כפי שראינו אצל פול הירש . ( צמיחה זו נבעה הן מהביקוש לעובדים מסוג זה , אך גם מן העובדה שהחלה להתלוות לעיסוקים אלה הילה של יצירתיות ולעתים הבטחה להצלחה תרבותית ולמוניטין . במילים אחרות , צעירים נמשכו לעיסוקים אלה ורצו לעסוק בהם . גם מבנה שוק צרכני המוזיקה השתנה בשנים אלה . הופיע דור של צעירים שראה במוזיקה אמצעי לחוויה של זהות , וחשוב מכך , דור של צעירים שהיו בידם דמי כיס פנויים להוצאה על בילויים ועל מוצרי צריכה . לא פחות חשובים היו שינויי התפיסה שהתרחשו בקרב מנהלי חברות התקליטים והתקשורת . השוק שוב לא נתפס כהומוגני אלא כהטרוגני , כשוק הנחלק לנישות ולמגזרים תרבותיים וסגנוניים . מנהלי חברות התקליטים ורשתות השידור שוב לא ביקשו להפיץ ט...
אל הספר