בפרק 19 הצגנו את מושג הפתרון " שיווי משקל תת–משחקי משוכלל , " ואת הדרך למצוא שיווי משקל כזה באינדוקציה לאחור במשחקים עם מספר סופי של קדקודים , שבהם משחק שחקן יחיד בכל קדקוד . ראינו כיצד מושג פתרון זה מוציא מכלל חשבון שיוויי משקל נאש המסתמכים על איומים לא אמינים . בפרק 20 ראינו כיצד ניתן להביא לידי ביטוי התנהגות אסטרטגית המבטאת מחויבות בשיוויי משקל תת–משחקיים משוכללים שאותם ניתן למצוא באינדוקציה לאחור . יחד עם זאת , גם כאשר אינדוקציה לאחור מביאה אותנו למציאת שיווי משקל תתמשחקי משוכלל יחיד , יש מקרים שבהם שיווי משקל זה אינו עקבי עם התנהגות שחקנים בפועל , או עם האינטואיציה שלנו בדבר התנהגות " סבירה " או " צפויה " של שחקנים בסיטואציה האסטרטגית המתוארת על–ידי המשחק . בפרק זה נביא שתי דוגמאות מרכזיות הממחישות את מגבלותיו של מושג פתרון זה - " משחק האולטימטום " ו " משחק מרבה הרגליים , " וננתח את הסיבות למגבלות שמשחקים אלה ממחישים .
אל הספר