14. "כדת משה וישראל"

צרף זה נחקר רבות אגב תיעוד חשוב שנתגלה בשנים האחרונות . שימושה של פסקה זו בגיטין בימי בית שני שוער מכבר על פי המשנה במסכת ידים : " אמ' מין גלילי : קובל אני עליכן פרושין שאתם כותבין את המושל עם משה בגט" ( ד , ח . ( גילויו של הדיבור הנידון בגט מצדה מזמן חורבן הבית מצטרף לדיוק בלשון המשנה לכדי תיעוד של ממש להכללת פסקה זו בשטרי הגירושין בתקופת בית שני . רוב המחקר שהוקדש לצרף זה עסק בשימושו בהקשרים של קידושין ונישואין . אף הקשר זה הוזכר בדברי התנאים בהלכה על הלל ויהודי אלכסנדריה ( בתוספתא ובמקבילתה בירושלמי : ( ירושלמי יבמות טו , ג ( יד ע"ד ; עמ' ) 897 = כתובות ד , ח ( כט ע"א ; עמ' ) 977 אמ' להן הלל הזקן : הוציאו כתובת אימותיהן , והוציאו כתובת אימותיהן ומצאו כתוב בהן : לכשתיכנסי לביתי תהויין לי לאינתו כדת משה ויהודאי . תוספתא כתובות ד , ט ( עמ' ) 68 אמ' להם הלל הזקן : הוציאו לי כתובת אמותיכם . הוציאו לו , וכתוב בה : כשתכנסי לביתי תהוי לי לאנתו כ ד ת מ ש ה וישראל .  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית