"' ועל פרנס המתגאה על הצבור בחנם . ' > נב ) יען כי אין מעלת הפרנס אלא בשביל הצבור כמו שאין מעלת המלך אלא בשביל העם כמו שכתו : ' 'ברוב העם הדרת מלך . ' והפרנס המתגאה עליהם כאילו מראה שמעלת [ ו ] על הצבור כמעלת הרועה על הצאן ולא ידע כי על חנם באלה לו הגאוה הזאת בלבו יען כי אינו דומה זה לזה . כי הנה הרועה ראוי לו להתגאות על צאנו יען כי הם שלו ויכול לעשות בהם כרצונו והבהמה והבלי ' ברגלי הבעלי . ' אמנם הפרנס הממונה על הצבור אינו אלא כמו ראש העדה וחלק מחלקיה ואינו מלך עליהן לעשות בהם כרצונו כי ה ' מלכם והוא מינה אותו עליהן כמו שמינה הראש על כל שאר האברים . ומה יהיה מהראש אם יבדילוהו מהגוף כך מה יהיה הפרנס אם יבדילוהו מהצבור ? " ולכן כאילו הקב '' ה כביכול מקנא על זה ובוכה היינו מסתיר פניו ממנו והיה לאכול ומצאוהו רעות רבות וצרות ומשפילו עד ארץ ובגללו לנצח יאבד . וכמו שרמז דבר זה רבי בסוף אותו המאמר באומרו כי נפל ספרא מידיה אמ : ' 'נפל מיגרא רם לבורא עמיקתא . ' ( נג ) וכן יקרה לפרנס המתגאה על הצבור כי יפול משמים ארץ . " וזה ראו לנו בפי' המאמרי ' האלו אשר באו לידינו לבד כי למדונו דרך ארץ כמו שאמ...
אל הספר