דן ערב קיים קשר חשאי בין האיטיות והזיכרון , בין המהירות והשיכחה . נחשוב על מצב שגרתי מאין כמוהו : אדם צועד ברחוב . לפתע פתאום הוא רוצה להיזכר בדבר מה , אך הזיכרון חומק ממנו . באותו רגע , מוכנית הוא מאט את צעדו . לעומת זאת , מישהו שמנסה לשכוח אירוע מצער שחווה לא כבר , יגביר שלא מדעת את קצב ההליכה שלו , כאילו ביקש להתרחק במהירות ממד , שעדיין נמצא קרוב מדי בזמן . במתמטיקה הקיומית מופיע הניסיון הזה בצורת שתי משוואות פשוטות : דרגת האיטיות עומדת ביחס ישר לעוצמת הזיכרון ; דרגת המהירות עומדת ביחס ישר לעוצמת השיכחה . מילן קונדרה , ההנאה שבאיטיות משחר ימיה עסוקה התמונה הנעה במעשה השיחזור ההיסטורי , בממד 'דוקומנטרי ' ובממד 'עלילתי . ' שיחזור הטראומה - השיחזור של השינוי ההיסטורי , של השבר , של העצירה בזמן - היווה מוקד לעשייה קולנועית , טלוויזיונית . מאמר זה מבקש להצביע על מעשה השיחזור הטלוויזיוני של הטראומה הקולקטיבית כמעשה קונוונציונלי . בקונוונציה זו משמשים בעירבוביה ובו זמנית שני מאמצים , לכאורה קוטביים : האחד - תיעודי , חוקר , מפרק , 'עובדתי . ' השני - עלילתי , פרשני , נשגב , פואטי , קרנבלי וח...
אל הספר