בסיפורנו אין התערבות ישירה ובולטת של אלהים במהלך האירועים . פעולתו המועטת בעלילה - המזכירה במידת מה את חלקו בסיפור יוסף ( בר' לז-נ ) או בסיפור ירושת כיסאו של דויד ( שמ"ב ט-כ ; מל"א א-ב ) - איננה על דרך התגלות ומעשי נסים . רק בשני כתובים מייחס המספר לה' פעולה ישירה : "כי פקד ה' את עמו לתת להם לחם" ( א , ו (; "ויתן ה' לה הריון" ( ד , יג . ( שני פסוקים אלה מתארים את חסדי ה' המביאים לסיומו של משבר : המשבר הלאומי - הרעב , והמשבר האישי - השכול בבית נעמי . ודוק : אין המספר מייחס לפעולת ה' את גרימת המשברים ; אין הוא מציין שה' הביא את הרעב אלא : "ויהי רעב בארץ" ( א , א , ( ואף לא שה' גרם למותם של אישה ובניה של נעמי , אלא : "וימת אלימלך" ( א , ג (; "וימותו גם שניהם מחלון וכליון" ( א , ה . ( רק בפי נעמי הכואבת את אסונה נותן המספר דברי פרשנות למאורעות , והיא אכן מייחסת את הצרות שבאו עליה לפעולת : ה' "כי יצאה בי יד ה "' ( א , יג : ( "כי המר שדי לי מאד . אני מלאה הלכתי וריקם השיבני ה' למה תקראנה לי נעמי וה' ענה בי ושדי הרע לי" ( א , כ כא . ( פרשנותה של דמות , ומה גם של אדם בצערו , אינה זהה בהכרח עם ...
אל הספר