ידיעותינו על אודות ממלכת יהודה מגיעות משלושה מקורות עיקריים : חפירות ארכיאולוגיות , סקרים ארכיאולוגיים , והמסורת המקראית . להלן נסקור בקצרה את המידע שכל אחד מהם מעמיד לרשותנו , ונבחן את אמינותו , את יתרונותיו , אך גם את מגבלותיו . חפירות ארכיאולוגיות : חפירה ארכיאולוגית היא הדרך הטובה ביותר ללמוד את תולדותיו של אתר . זה למעלה מ 140 - שנה נערכות חפירות באתרים שונים ביהודה : ירושלים , בית שמש , עזקה , גזר , תל א - נצבה , תל בית מרסים , ערד , תל שבע , לכיש , חברון , גבעון , תל גודד ועוד . כמה מהאתרים , כמו לכיש או עזקה , הם תלים העומדים בשיממונם אלפי שנים והארכיאולוג יכול לחפור בהם כראות עיניו . בתלים יש שכבות יישוב המסודרות לרוב זו על גבי זו , על כן צריך לעתים קרובות לחשוף תחילה ממצאים מתקופות מאוחרות , כדי להגיע לשכבות קדומות יותר , עניין הדורש זמן רב . בתלים שונים , שכבות מראשית תקופת ממלכת יהודה ( כמו שכבות V-VII בתל שבע או שכבה V בתל לכיש ) נחפרו בהיקף מצומצם בלבד , בבורות בדיקה קטנים בהשוואה לשטחם הגדול של האתרים . עובדה זו יוצרת בעיה משמעותית , שכן בגללה המידע העומד לרשותנו בנושא א...
אל הספר