שיבת שארית ישראל מגלותם (לא, ו־ח)

י כי כהואמר יהוה רנו ליעקב שמחה וצהלו בראש הגוים השמיעו הללו ואמרו הושע יהוה את עמך את שארית ישראל : ז העי " מביא אותם מארץ צפון ~ וקבצתים מיראתי אךץ בם עור ופסח הרה וילדת יחדו ק , 7 ל גדול ישובו הנה : n בבכי י באו ובתחנונים "" אוביל ם א 1 ליכם אל נחלי מים בדרך ישר לא יכשלו בה כי הייתי לישראלי לאב ואברים בכרי הוא : [ ו ] רנו ליעקב שמחה - שירו לכבודו בשמחה . פניית המרצה לקהל סתמי . אולי נשמטה בי " ת היחס ' מ ) בשמחה (' בטעות ( דיטוגרפיה עם בי " ת של "ליעקב (" או שזה סגנון שירי מכוון . וצהלו בראש הגוים - "ראש הגוים" הוא כינוי לישראל , השווה עמ ' ו , א : "נקבי ראשית הגוים , " כאילו אמר 'וצהלו בישראל . ' השמיעו הללו ואמרו - על דרך ההמנונים המרבים בלשונות זירוז והמרצה ובפעלים המביעים קולות של שמחה , כגון "כל העמים תקעו כף הריעו לאלהים בקול רנה ... זמרו אלהים ומרו" > תה ' מז , ב , ז ;( "הריעו לה ' כל הארץ פצחו ורננו וזמרו " ( שם צח , ד ) ועוד . הושע ה' את עמך - ציטוט הדברים שראוי יהיה לאומרם . השווה : "אנא ה ' הושיעה נא" ( תה ' קיח , כה . (  אל הספר
האוניברסיטה העברית בירושלים

עם עובד

י"ל מאגנס