המייסד של קהילת העבודה בואמונדו היה מרסל בארבו Marcel Barbu פועל בתעשיית קופסאות שעונים ( בצרפתית - Boitier "בית השעון (" ששאף להקים מפעל מסוג חדש , שיבטל את הניגודים בין עובדים ומעבידים . הוא ניסה להגשים את רעיונו לפני המלחמה ורכש מכונות ומבנה בכספו הפרטי , אך לא זכה לשיתוף פעולה של הפועלים . בשנת , 1940 כאשר סכנת סגירה איימה על המפעל , נמצאה קבוצה של אנשים ששיתפו עמו פעולה והיו מוכנים להיהפך יחד אתו לבעלי המפעל ולמנהליו . בסדרה של פגישות שהנהיגו מדי שבוע דנו המתכנסים בכל ענייני הייצור ובעיות המשכורת . עד מהרה נוכחו כי התנהלות כזאת מחייבת הכשרה וחינוך עצמי . הם הגיעו למסקנה כי מה שיאחד אותם יהיה מעין קודקס מוסרי מחייב שינחה את אורחות חייהם . כדי לממש זאת ניסחו אמנה שתעניק בסיס מוסרי משותף ומצע להסכמה מינימלית להתנהלותם בקהילה . בו בזמן הם החליטו להקדיש זמן , מעבר ליום העבודה , לרכישת השכלה וחינוך . יש לציין כי מרבית חברי הקהילה היו חברים במחתרת האנטי נאצית "מאקי" בתקופת המלחמה ופעלו נגד הכיבוש הגרמני . לאחר שחרור צרפת בשנת 1944 הם יצאו למרחב ויכלו להגדיר את עצמם באורח חופשי כ " קהילת ...
אל הספר