הקדמה הטיפול המשפחתי כמודל תיאורטי ומעשי החל להתפתח בשנות 50-ה של המאה . 20-ה התפתחותו נעוצה במהפכה החברתית של אותם ימים , בהתפתחות הפסיכיאטריה החברתית ובחוסר שביעות הרצון הגובר והולך ממידת היכולת של גישות הטיפול הפרטניות , במיוחד הפסיכואנליזה דאז , להתמודד בטיפול בהפרעות נפשיות קשות . אמנם , תפקיד המשפחה בהתפתחות הפסיכוגנטית של האדם תואר בראשונה בעבודותיו של זיגמונד פרויד Sigmund ) , ( Freud אשר הדגיש את חשיבות חוויות הילדות בעיצוב דמותו ואישיותו של הבוגר . ואולם , פרויד שם דגש על תהליכים תוך-אישיים . גישתו היתה רדוקטיבית ודטרמיניסטית . התנהגות הפרט תוארה על רקע המאבקים הפנימיים : הכוחות היצריים , כוחות הריסון של המצפון וכוחות “ האני . ” לעומת זאת , האסכולה החברתית שיוצגה על-ידי אריק אריקסון Erik ) , ( Erikson הארי סאליבן , ( Harry Sullivan ) אריך פרום ( Erich Fromm ) ואחרים הדגישה את השפעות הסביבה והכוחות הבין-אישיים , החברתיים והתרבותיים על הפרט . השפעה נוספת על התפתחות הטיפול המשפחתי באה מכיוון תיאורית המערכות הכללית , שמייסדה היה לודוויג פון ברטלנפי . ( Ludwig von Bertalanff y ) ע...
אל הספר