הקדמה – התפתחות השימוש בנזעי חשמל בפסיכיאטריה יכולה להיות דוגמה לשתי תופעות שונות . תופעה אחת היא התפתחותו של טיפול אמפירי לאורך זמן , והתופעה השניה היא השפעת התפיסה העממית והלא מקצועית על הגישה המקצועית ברפואה . למעשה , הטיפול בנזעי השמל הוא הטיפול היחיד ששרד מקבוצה גדולה של טיפולים שהופיעו בשנות 30-ה של המאה , 20-ה זאת לאור יעילותו ורמת הבטיחות הגבוהה בשימוש בו . התפתחות הטיפול האמפירי – באפריל 1938 טיפל צ’יארה קרלטי ( Chiara Cerletti ) לראשונה בחולה נפש באמצעות מתן נזעי חשמל . תוצאות הטיפול היו מוצלחות ביותר , וכעבור שנה נפוץ הטיפול בכל רחבי העולם . התפתחות מהירה זו מצביעה על הצורך העצום שהיה אז במציאת טיפול יעיל לחולי נפש . מאז הופעת הטיפול השתנו צורות מתן הטיפול וההתוויות לטיפול . מטרת השינוי בצורת מתן הטיפול היתה להעלות את רמת הבטיחות של הטיפול ולצמצם את תופעות הלוואי . הוא הפך לאחד הטיפולים הבטוחים ברפואה , שתופעות הלוואי שלו מזעריות והאינדקס התרפויטי שלו גבוה ביותר . גם המכשיר השתכלל , והשתפרו האפשרויות לשלוט בעוצמת הזרם ובמשכו . המהפכה האמיתית היתה בהופעת התוויות מדויקות יותר ...
אל הספר