תגובת הקרב נקראה בעבר בשם נוירוזת המלחמה . היא שייכת לקבוצה הרחבה של הפרעות ההסתגלות ותגובות פוסט-טראומתיות . יש כינויים רבים למצב זה , אך המונח תגובת קרב עדיף על האחרים , משום שאינו מתאר את ההתנהגות התגובתית של החייל הנפגע , זאת בניגוד לאבחנות כמו הלם קרב או תשישות קרב , שרומזות מראש על טיב התמונה הקלינית , וזו אינה אחידה ביותר . תגובת הקרב היא אפוא תסמונת שיש לה ביטויים קליניים רבים ושונים . המכנה המשותף לכולם הוא השינויים בהתנהגותו של החייל והירידה בתפקודו האישי והצבאי . סימני תגובת הקרב מופיעים בעקבות טראומה מלחמתית הנתפסת על-ידי החייל כאיום על קיומו . הסימנים הראשונים מופיעים בדרך-כלל מייד אחרי הטראומה , אך יכולים להופיע גם זמן רב אחריה . הפגיעה היא בתפקודים ובתחומי פעילות נרחבים הכוללים : בתחום הגופני : פגיעה נוירו-וגטטיבית , מוטורית , סנסורית ותפיסתית . בתחום הנפשי : פגיעה באפקט , בחשיבה , בהתמצאות , בריכוז , בזיכרון וברציה . בתחום הבין-אישי : הפרעות בקשר הבין-אישי . בדרך-כלל כל התחומים נפגעים , אך לפי התמונות הקליניות השונות , יושם דגש על ההפרעה בתחום עיקרי אחד , עם השתתפות של ...
אל הספר