זוהי קבוצת מצבים המאופיינים בירידה במודע בעקבות פגיעה אורגנית בתפקודי המוח . התסמונת הקלינית התסמין הטיפוסי והמרכזי למצב של דליריום הוא ערפול המודע , המתבטא גם בירידת היכולת לשמור על רציפות במיקוד תשומת-הלב , בקשיים בהעתקת תשומת-הלב והקשב מנושא לנושא או מגירוי לגירוי . ההפרעה במודע איננה קבועה , אלא נתונה לתנודות . כמו כן , בולטות הפרעות קשות בהתמצאות בזמן ובמרחב . מבחינה תפיסתית , יש הפרעות נרחבות מסוג של אילוזיות פתולוגיות והלוצינציות . ההפרעות התפיסתיות עשירות יותר מבחינה ראייתית מאשר מבחינה שמיעתית , ולעתים בולטת הפרעה קשה בתפיסת מרחב והערכת גודל חפצים . יש שינוי בהתנהגות הפסיכומוטורית , המתבטא לעתים באי-שקט קיצוני או במצב של חוסר תגובתיות ותנועה . במהלך החשיבה בולטת הפרעת ארגון קשה בדרגות חומרה שונות . כמעט תמיד עלולות להופיע מחשבות שווא . מחשבות שווא אלו הן פרנואידיות באופיין . איהשקט המלווה במחשבות שווא פרנואידיות מביא לעתים את החולה להתנגד לטיפול . מצב זה הוא בעיה טיפולית קשה . ההפרעות של חולה עם דליריום טיפוסי הן רבות יותר בחושך , או עם הופעת גירויים מרובים מדי . תסמונת של דלי...
אל הספר