הליין וולך הגנת אי-השפיות בשנת 1843 דניאל מק׳נאוטון שמע קולות האומרים לו להרוג את ראש הממשלה של אנגליה , סר רוברט פיל . בעקבות כך הוא הרג , בטעות , את המזכיר של ראש הממשלה , אדוארד דרומונד . בית-המשפט החליט , בהחלטה תקדימית , שמק׳נאוטון לא שפוי מבחינה חוקית , ולכן איננו אחראי למעשיו ולא אשם בביצוע הפשע . בית-המשפט קבע שני מבחנים להגנת האי-שפיות . הנאשם , כתוצאה מ״מחלה של המוח״ : ( 1 ) איננו מבין את טיב המעשה שהוא עושה , או ( 2 ) אינו מבין שהמעשה אסור . כלומר , ״מבחן מק׳נאוטון״ הוא מבחן הקוגניציה . ( Slobogin , 2003 ) הצורך בהכרה מסוג זה , נובע מהרצון שלנו כחברה להגן על האדם הסובל מהפרעה נפשית , הגורמת לו להתנהגות לא רצונית ו / או לא מובנת לו . עונשים הניתנים בהליך פלילי נועדו למנוע , להרתיע או להעניש את העבריין . אולם אין שום תועלת בעונש שניתן לאדם שאיננו מבין את טיב המעשה שעשה , או שאיננו מבין שהמעשה אסור . ברור מראש שהעונש לא ימנע או ירתיע אותו מאותו המעשה בעתיד . עצם ביצוע המעשה , מורה על כך שאנו כחברה נכשלנו בהגנה על הפרט החולה , ולכן אנו צריכים לבוא לעזרתו כיום . ברגע שהוא נחשב ״ל...
אל הספר