לאפלולית דמומה של אךבעה קירות - מגן נלעג ודל משרב השמש , מצליפות קדים - למחנק עור אטום של ד' על פני ד' יש ותרד קלה ומךנינה , מצהלת ומלבבת בשורת חסדה הרך _ של השיךה . ואז שחים לפתע הכתלים עלי ראשך ועקץ כלא סר , ולענת מחנק מהם נטלת , פגה ואיננה . שחוח אז ישחו על ראשך כמצפים , כמחפים , כשומרים על כל העפת כנף , על כל טיסה אל על , ומציבים הגבול בינך לבין זה שלמולך ולצךך ונהיים שקופים למבטך זה מלטף הטךחקים : מךחקי אתמול רומזים כחלים ומכסיפים , מרחקי מחר גדולים ורדים ומזהיבים , מךחקי חלום ישן נשכח מאי ןמים הגיח ומרחקי דמעה אי אז נשךה בןמי ... לתקתוק הדק ומיגע , לזמזום הממשך והעגום של מכונת תפיךה - למידעה זו נדמים ןמימה - יש ותתגנב נעימת פזמון שכוח מן הלב , פזמון ילדות נשכחת , ךחוקה ומפיסת , פזמון העיךה טובלה באור אביב . זה זמר עק ה , אשר פרקה במךךוקיה את כל "חיב" רבץ על גגותיה הנמוכים ומאירה מאי משם רחוק ומ 57 ךפל בטוב ממכמני ילדות ובמזהיר מאבני רון של זכחנות . ונחת פזמון עם התקתוק המשתפך gn r כזמר של ספור ישן נושן , כאגדת קדומים בפיה המזמזם קצובות של סבתא זקנה ... והידים - קזתי ידים מולקות ,...
אל הספר