אמנם מיתוס הצמצום כתאודיציאה הוא מסובך , אך הלקח החשוב הוא כי הרעיון שלפיו האל מצמצם עצמו כדי לאפשר דיאלוג דו סטרי של תיקון הדרי בין חומריות האדם ורוחניות האל , הופך מניה וביה למודל של מימוש עצמי רב פנים , שעל האדם לחקותו . כמו כן פולחני מימוש מיסטיים של 'העלאת ניצוצות' לא נועדו להחליף את הרציונליזם התלמודי , אלא לשמש כוחות משלימים שיש להזדקק להם כצופנים הרמנויטיים אלטרנטיביים שבאמצעותם מבינים את המציאות ומתנסים בה . היהודי אכן לומד מימי ילדותו המוקדמת לחזור שלוש פעמים ביום על הפסוק ' שמע ישראל ... ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ... ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך' ( דברים ו , ד , . ( ז-ה כל יהודי נחשף אם כן מילדותו לשני מבנים לשוניים של 'ואהבת בכל לבבך' הפונה אל הרגש , ושל ה'שננתם לבניך' המושג על ידי 'לימור' באמצעות המוח . עם זאת , יש לציין , שאם כי לפי הפלורליזם ההרמנויטי אפשר וחובה להגשים את היהדות על ידי תפילת לב פולחנית ועל ירי למדנות עיונית , ניתן להבין בצורה הטובה ביותר את הפונקציונליות של שיטת הפרשנות המאזנת הזו אם נבחן את יישומה בתוך הקשר חברת...
אל הספר