חידוש מובהק יש בהקמתו של המרכז הכלל עולמי של 'היהדות הקראית העולמית בישראל , ' כאמור בכינויו הרשמי , ברמלה , סמוך לשנת . 1980 בכל תולדותיהם לא היה לקראים מרכז כזה . הקמתו נזקפת לזכותם של הקראים שעלו ממצרים , שכבר במצרים פיתחו מערכת נרחבת של מוסדות ציבור . כמעט שלושה רבעים מן הקראים החיים בעולם נמצאים בישראל , ולכן התאפשרה הקמתו של המרכז בישראל . מספר כה רב של קראים לא היה עד כה בשום מרכז אחר , לא בירושלים , ולא בקושטא , ולא בחצי האי קרים , ולא במצרים . לארץ ישראל היה תמיד מקום מיוחד בלב הקראים , אבל בגלל עוניים ומיעוט מספרם של הקראים שישבו בירושלים בין השנים 1250 ו , 1948 לא התייחד לה לארץ ישראל מקום נכבד יותר כל אותו פרק זמן . הקמתו של המרכז הזה עכשיו דווקא נראית תמוהה , מפני שאין היום יצירה תרבותית ענפה בקרב הקראים . בוודאי אי אפשר להשוות את פעילותם התרבותית היום לפעילותם הספרותית והפילוסופית והתאולוגית של חכמי ירושלים בתקופת 'תור הזהב , ' או לפעילותם של חכמי קושטא בחמש מאות השנים שלאחר 'תור הזהב' בירושלים . מעניין גם שלא בירושלים הגדולה והמפורסמת הוקם המרכז הזה , אלא ברמלה — בעיר ...
אל הספר