הסכסוך בעניין הבעלות על המקומות הקדושים התקשר בתקופה זו לבעיית אי השוויון ולהתחזקות התחרות בין מוסלמים ליהודים , שאף הן סיכנו את ההרמוניה הלאומית . בעיית אי השוויון היתה בתקופה זו מורכבת ביותר . במגזר הילידי היו עדיין ביטויים רבים ליחסי החסות בין המוסלמים ליהודים ; במיוחד בלט הדבר בבלאד , בעורף הכפרי של מרוקו . אולם דווקא שם , במקום שבו המשיכו לסבול לעתים מידם הקשה של התקיפים המוסלמים ומהגבלות והפליות שונות , קיוו היהודים המקומיים , מכוח אמונתם הדתית , ליום שבו יתהפך מאזן היחסים על פיו . שכניהם המוסלמים , שעמם קיימו יחסים סימביוטיים שהצטיינו לעתים קרובות באנושיות ובעזרה הדדית , קיבלו בתרבותם הדתית מעמד של אויבים קוסמיים . הדבר נבע מעצם הגדרתם של השכנים הלא יהודים כ"אומות העולם , " שתחת עולן חיים היהודים בתקופת הגלות . תהליך הגאולה כפי שהצטייר בתרבות הדתית היה כרוך בהיפוך יחסי הכוח בין היהודים לסביבתם — היהודים עתידים היו להפוך מחסרי עוצמה לאדירי כוח ומנשלטים לשליטים . אפילו חג כמו המימונה , שהמחיש את היחסים הסימביוטיים בין היהודים למוסלמים , היה כרוך לעתים במנהגים שחידדו במקביל את מסר ...
אל הספר