דומה שהמכשול העמוק והיסודי ביותר שעמד בדרכה של התנועה הלאומית לסלול מסילות ללבם של היהודים היה מעמדה הרופף עדיין של תודעת הזהות הכלל מרוקנית , וביתר דיוק , העדרה של תפישה מושרשת ומוסכמת על כל מרכיבי החברה ברבר קיומה של יישות פוליטית המאחדת את כולם בשותפות הרמונית וחיובית , משהו מעין תפישה אתנית משותפת . ללא ספק היו במציאות המקומית יסודות שעליהם ניתן היה לבנות תפישה כזו , ואולם מורשת החלוקה הפנימית בין מרכיבי האוכלוסייה היתה גם היא מבוססת היטב , ונשענה על אינטרסים פוליטיים וכלכליים וכן על הבדלים תרבותיים , אזוריים , שבטיים ועוד . בין המוסלמים ליהודים המקומיים הפרידה גם התרבות הדתית , ורק במגזר המתמערב החלה הפרדה זו לאבד מתוקפה המנכר העמוק . הצלחתה או כישלונה של התנועה הלאומית היו תלויים בראש ובראשונה ביכולתה להנחיל את התפישה , שמעל לזהויות הקולקטיביות המגוונות שאפיינו את קבוצות התושבים השונות עומדת זהות על מאחדת וגואלת - זו של הלאומיות המרוקנית .
אל הספר