ביחסים המסועפים ובתמורות המרובות שבהוויית השכינה כרוכה בעיית ייחודה עם שאר הספירות . בהקשר אחר כבר עמדתי על הקשיים והסיבוכים שבמושג האחדות האלוהית של הקבלה מבחינת השניות של אין סוף ומערכת הספירות מכאן וריבוי הספירות מכאן , וציינתי אותו כמושג של אחדות דינאמית . 61 אך כלום אין לראות כאן , בתפיסת השכינה , הריסת האחדות לחלוטין ? האם אופיו של כוח אלוהי זה , המתחבר לעתים , מרצון או מאונס , עם כוחות לא אלוהיים , אינו סותר ביסודו את מושג האחדות ? אכן המקובלים הבחינו יפה בעוקץ שבשאלה זו וראו את הסכנה התיאולוגית הכלולה בה , ובעיונם במהות החטא המיסטי העמידו בראש כ'שורש המרי' וככפירה בעיקר את תפיסת השכינה כרשות מיוחדת , המנותקת ממערכת הספירות , אבל לא שללו את אפשרות ניתוקה מן המערכה . סוד הייחוד המיסטי הוא סוד הזיווג של השכינה עם בעלה , תפארת , כלומר קישורה במערכת הספירות ללא פירוד , ° והייעוד הדתי של האדם הוא קיום הייחוד הזה בכוונת התפילה והמצוות . רק בכוונת הייחוד יכול ורשאי האדם להתקרב לשכינה ולעבוד אותה בעבודת אלוהים , ואז היא משמשת אשנב לזריחת האור האלוהי , צינור להעברת השפע לתחתונים ושער לכ...
אל הספר