המאמצים לכונן עיתון עברי "הגון" בארץ ישראל בראשית העשור השני של המאה העשרים

נתן אפרתי פתיחה הניסיונות לכונן עיתון "הגון" בארץ ישראל בתקופת דיוננו כוונו כולם נגד בן יהודה ועיתונו , לשמותיו המתחלפים . תמימות דעים שררה בקרב הפעילים בייסוד העיתון בדבר הצורך להעמיד עיתון חלופי שקול ואחראי , שילווה את העשייה הציונית החיובית בארץ , לעומת עיתון "משפחת" בךיהודה , עיתון הנוטה להפרזות ולתיאורים סנסציוניים , "צהוב" במושגי ימינו . ההתנגדות לבן יהודה התרכזה ביפו , והקיפה הן את העסקנים הציוניים הן את ראשי אגודת המורים , ואליהם חבר קדיש 1 יהודה סילמן "הירושלמי . " יש לשער שהתנגדותם גברה מפני שבן יהודה פנה בעיתונו לאותו הציבור הציוני שהמתנגדים ראו בו את קהל היעד שלהם . ניסיונות ראשונים הרעיון להוציא כתב עת עברי בארץ ישראל עלה לראשונה בוועידה השלישית של ציוני רוסיה שהתכנסה בהלסינגפורס בכסלו תרס"ז . הוועידה אימצה שורה של המלצות מעשיות בדבר קידום העבודה המעשית בארץ ישראל , וביניהן הוצאת כתב עת . בזיקה להחלטה זו נשלח ארצה אברהם לודויפול , שערך את עיתון "הצופה" בוורשה , כדי לבדוק את הצדדים המעשיים בכינון העיתון . בשבט תרס"ז הוא כינס להתייעצות חבורת אנשים מעסקני היישוב ובכללם נציגי ...  אל הספר
מוסד ביאליק