נמצאו 1498 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: טימותי ויינגארד
תיאור: מה הביא את האדם להכין את כוס הקפה הראשונה בהיסטוריה?
כיצד הפכה העיר רומא ממרכזה של אימפריה אדירה למלכודת מוות?
מדוע היה ג'ין אנד טוניק הקוקטייל המועדף על המתיישבים הבריטים בהודו ובאפריקה?
מה היה הנשק הסודי של ג'ורג' וושינגטון במהלך מלחמת העצמאות האמריקאית?
התשובה לשאלות האלה, ולרבות אחרות, מפתיעה: היתוש.
המזיק הזעיר אך המרושע הזה נמצא כבר לפי שנים בחזית העקובה מדם של ההיסטוריה האנושית: הוא שינה את נופי הציוויליזציה, קבע את גורלן של אימפריות ואומות, הכריע מלחמות, מוטט צבאות שלמים ואימפריות אדירות – ובדרך, חיסל כמעט מחצית מהאנושות. למעשה, היתוש מילא תפקיד משמעותי יותר בעיצוב הסיפור האנושי מכל יצור חי אחר על פני האדמה.
בספרו עטור השבחים, שוטח ההיסטוריון טימותי וייגארד, את תולדות המאבק בין האדם לבין טורף העל המעופף, מיוון העתיקה דרך ימי הביניים, ממלחמת האזרחים האמריקאית ועד מלחמות העולם של המאה העשרים – ומסביר כיצד בנקודות מרכזיות לאורך ההיסטוריה, היו אלה היתוש ומעלליו שהריעו את גורל המערכה, ולא בני האדם.
תכלת הוצאה לאור
מאת: ניצה דורי
תיאור: בספר זה תמצאו חיבור בין שני עולמות מחקר – עולם החינוך ועולם הספרות. פרקי הספר עוסקים בשיח כן ומשמעותי בממשק המחקרי שבין ספרות ילדים ונוער לבין חינוך.
לכאורה, ספרות עוסקת בנרטיבים, בעולם הדמיון ובמשחקי שפה, וחינוך עוסק בהקניית ערכים, הרגלים ודרך ארץ. לכאורה, החינוך הוא שמרן, הוא בעל נורמות ומוסכמות והוא מה שירשנו מהורינו וממורינו, והספרות היא ההפך מזה: היא אינה עוסקת בהקניית ערכים, אלא אם כן היא ספרות מגויסת, היא ליברלית ונותנת דרור לרוח היצירה של המחבר והיא משנה את מורשתה מדור לדור: אינה דומה ספרות ילדים שנכתבה בתחילת המאה שעברה בתכניה, בסגנונה ובשפתה לספרות ילדים הנכתבת היום. אך לאמיתו של דבר הספרות היא חלק אינטגרלי מהחינוך. מסריה החינוכיים גלויים או סמויים, ובאמצעותה מוליכים הורים ומחנכים אידאות חינוכיות שונות, מתוך תנועה מתמדת בין המוען, הטקסט והנמען.
הקריאה בפרקי המחקר בספר זה תאפשר שאילת שאלות נוספות, גילוים נוספים, הטלת ספקות והעיקר שותפות פעילה בגילויי הקשר שבין חינוך לספרות.
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור
מאת: שרה סוזוקי
תיאור: יָאיוֹי קוּסָאמה (1929) תמיד רצתה להיות אמנית. היא גדלה ביפן, שם דמיינה לעצמה את העולם סביבה כמו מערך אינסופי של נקודות, שאותו היא ציירה וצבעה.
בגיל 28 היא עברה לניו יורק וזכתה לפרסום על הציורים, הפסלים והמֵיצגים שלה.
עבודתה של קוסאמה מושפעת עמוקות מהחלומות, מהדמיונות ומההזיות שחוותה בילדותה.
כיום, בת 92, היא מהאמנים הפופולאריים ביותר בעולם, ועדיין יוצרת אמנות מדי יום.
לצד תמונות מעבודות אמנות של קוסאמה, הספר הססגוני הזה מספר את סיפורה של אמנית שמכסה את העולם בנקודות, מכאן ועד אינסוף!
הוצאת אסיה
מאת: אלון עבודי, יניב קדמן
תיאור: ספר זה מגולל את סיפור השיח בין יהודים וגרמנים במאה ה־20 ומקפל בתוכו את סיפור המפגש ביניהם גם בחלון הזמן של השלטון הנאצי ומלחמת העולם השנייה. הדיאלוג בין יהודים וגרמנים נסוב על כל מה שניתן לדמיין ולעיתים אף מעבר לכך – קשרים מגוונים ולעיתים אינטימיים סביב תרבות, אהבות ושנאות, כסף ופוליטיקה, ריגול וניסיון לשרוד את המלחמה ולהציל.
הספר מבקש לסמן כיוון חדש בחקר השואה וסיבותיה, בניסיון להבין את שאירע לעם היהודי והביא אותו לכבשנים. על כך נוספת השאלה כיצד ההנהגה הציונית ששרדה את השואה המשיכה להנהיג את "היישוב" עוד שנים רבות, אל תוך תקופת כינון המדינה ועד ימינו.
בשנים האחרונות הכותבים משתפים פעולה כחוקרים עצמאים בהתבוננות מחודשת על האירועים המכוננים של המלחמה ועל שואת העם היהודי, בדגש על בניית תמונה היסטורית המבוססת על עדויות מקור, ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות, המאתגרות את הנרטיב המקובל.
ספרי ניב
מאת: יצחק בן-גיגי
תיאור: אחד הדברים המדהימים ביותר בעם היהודי במהלך אלפי השנים האחרונות היה היצירתיות שלו בתחומים רבים, במיוחד במדע. הם גם היו מרשימים בהשתתפותם בהטלת ספק בערכים, בפירוק דוגמות ובשיבוש כוחות נסתרים.
עלינו להדגיש את העובדה שתרומת היהודים למדע לא הייתה פרופורציונלית לאחוז האוכלוסייה שהם מייצגים. בהמחשת חייהם ועבודתם של 33 זוכי פרס נובל בפיזיקה, המחבר מנתח את הגורמים שהעדיפו את פריצות הדרך המופלאות הללו על ידי חוקרים יהודים.
ספרי ניב
מאת: זאב בן-חיים
תיאור: כרך זה, "מילים ומילונאות", פותח את "עֵת הֵאָסֵף", אסופת מאמריו של פרופ’ זאב בן־חיים, גדול חוקרי העברית שפעלו בארץ ישראל בזמן החדש.
המכונס בכרך זה מוצג בשני מדורים. האחד מאמרים על משמעויותיהן וגיזרונן של מילים עבריות וארמיות, והשני מאמרים ורשימות על מילונאות, ובייחוד דברים על מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית, שבן־חיים היה יוזמו, מקימו ומעצב דמותו. מחקריו של בן־חיים חובקים את כל תקופות הלשון העברית ונוגעים בכל סוגי העיון בשפה – בפונולוגיה, במורפולוגיה, בתחביר, באוצר המילים וסידורו ובהכוונת הלשון ותקנתה. מעשה כביר זה התפרס על פני למעלה משבעים שנה – ראשיתו בשנת תרצ״ו ואחריתו בשנת תשס״ח – וגלגולי השפעתו הגדולה על המחקר ועל ההוראה האקדמית של הלשון העברית ומקצועות מדעי היהדות עדיין קשים לאומדן.
האקדמיה ללשון העברית
תיאור: הספר מכנס מאמרים במגוון נושאים בחקר העברית והארמית לתקופותיהן וללהגיהן: עברית המקרא, לשון חז״ל ועברית בימי הביניים, ארמית המקרא, סורית, ארמית הבבלית, ארמית הגלילית, ארמית של ספר הזוהר, ועוד.
בספר נשזרים זה בזה מחקר בלשני בשאלות דקדוק ומחקר פילולוגי המתמודד עם שאלות של ביקורת הטקסט הגבוהה והנמוכה. במחקרים אלו באים לידי ביטוי יחסי הגומלין הפוריים שבין דיונים פילולוגיים ודיונים בלשניים.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: עלי ותד
תיאור: ספר זה הוא מהדורה מדעית של ״ספר המליץ – كتاب الترجمان״, מילון דו־לשוני: עברית (שומרונית)–ערבית המיוחס לפינחס הכהן בן יוסף הרבּן בן המאה ה־14. המילון הזה מייצג את המסורת הקדומה ביותר של המילונים הדו־לשוניים אצל השומרונים.
בחלקו הראשון של הספר – המבוא – מתוארים בפירוט כתבי היד של המילון, נבחן היחס בין המילון הנדון ובין מילונים שומרוניים אחרים, ומובא הסבר על קביעת אב הטיפוס של המילון ועל היחס בינו ובין כתבי היד האחרים. עוד מוצג במבוא מבנה המילון, מקורות הטור העברי ומקורות הטור הערבי.
בחלק השני של הספר מובא המילון במלואו. בכל עמוד במהדורה מוצג גוף הטקסט ובו שני הטורים של המילון, תרגום לעברית חדשה, מראה המקום של המילה העברית והשוואה לתרגום הערבי של התורה נוסח שומרון. אל עמוד המילון נספח אפרט ובו דיון בלשני והשוואה למקורות שומרוניים אחרים – הפרשנות השומרונית, ״המליץ: המילון התלת־לשוני״, התרגום הארמי השומרוני ותפסיר רס״ג.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: משה בר-אשר
תיאור: בספר "מחקרי עברית מראשונות לאחרונות" עשרים ושניים פרקי מחקר המוגשים בשבעה שערים: החל בלשון המקרא, עבור למגילות קומראן, לשון הברכות והארמית בעברית, אחריהם באים עיונים בעברית החדשה והעשייה בה, עיון במפעלותיהם של ארבעה אישים, ושני פרקים העוסקים בנושאים אחרים. רוב הפרקים (שישה־עשר במספר) התפרסמו באכסניות שונות ועודכנו ככל שהתבקש לקראת פרסומם בספר. שישה פרקים מתפרסמים לראשונה.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: אליצור בר-אשר סיגל, דורון יעקב
תיאור: לאורך כל התקופה המשתרעת מראשית ימי הביניים ועד לעת החדשה שימשו העברית והארמית לכתיבתה של יצירה ענפה ורבת פנים. בתקופה זו נתהוו סוגות חדשות של כתיבה בעברית ובארמית: שירה, ספרות פילוסופית, קודקסים הלכתיים, פירושים למקרא ועוד. כמו כן שוכללה מלאכת התרגום לעברית ונוצרו קורפוסים חדשים של כתיבה מיסטית שיטתית. לצד זה בתקופה ההיסטורית המכונה ״שיא ימי הביניים״ החלו לעסוק בחוכמת הלשון העברית ובחקר הדקדוק של רבדיה הקלסיים.
המאמרים בכרך הזה עוסקים בשאלות עקרוניות הנוגעות לחקר העברית והארמית בתקופה הזאת, ובהן: כיצד נכון לחקור שפה שכל חיותה היא רק בכתיבתה? מה השפיע על השינויים בלשון בתקופה הנדונה, והאם המחקר הדיאכרוני שלה שונה שוני מהותי ממחקר העברית והארמית בתקופות אחרות? כיצד נוצרו הסוגות החדשות – מה מקורות ההשראה שלהן ומה עיצב את אופיין?
לצד העיסוק בלשון בתקופה המיוחדת הזאת המאמרים בספר דנים בשאלות הנוגעות לחקר חוכמת הלשון, ובכלל זה ביחס בין המסורת העברית של חקר הלשון בתקופה הזאת ובין מסורות שכנות אחרות ובעקרונות שהנחו את המדקדקים בעיצוב הדקדוק.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: אוהד אבודרהם
תיאור: חיבור זה מתאר את הלשון המנדאית הקדומה על סמך קורפוס נרחב של מקורות אפיגרפיים – קערות השבעה עשויות חרס וקמעות מָגיים חרותים על מתכת – שנכתבו בין המאה החמישית למאה השביעית לסה"נ באזורים נרחבים של מסופוטמיה. קערות ההשבעה והקמעות יוצרו בעבור לקוחות פרטיים שביקשו להבטיח את שלומם ואת שלום בני ביתם מפני שדים, רוחות, מזיקים וליליות, ולעיתים אף לְהָרַע לאויב קרוב או רחוק. הקערות הוטמנו במקומות חשובים בבית הלקוח ובבתי קברות, ואילו הקמעות נישאו על הגוף עד למימוש תכליתם.
טיבם הראשוני של המקורות האפיגרפיים תורם תרומה מכרעת להיכרותנו עם דמותה של המנדאית בשלהי העת העתיקה. בתקופה זו החישו המנדאים את פַּעֲמֵיהֶם במרחב הבבלי לצד שכניהם בני הדתות השונות – יהודים, נוצרים, מָנִיכֵאִים ועובדי כוכבים ומזלות אחרים, שכמו המנדאים אחזו בהסתעפויות של הארמית המזרחית המאוחרת – והחלו מגבשים סִפרות ענפה. הספרות המנדאית ודאי קדומה היא, אלא שלבושה המאוחר מרחיק את עדותה. מנגד החומר האפיגרפי נטוע בלב תקופת חיותה של הלשון ויש בו ערובה כמעט מובטחת לייצוג נאמן של הלהג המנדאי באחד משלביו הקדמוניים.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: אהרן דותן
תיאור: הספר שלפנינו מציג שישים וחמישה פרקים, או קונטרסי מסורה, שנכתבו במועדים שונים ובמקומות שונים. הם מוינו ומוגשים באחת עשרה קבוצות לפי נושאיהם, כגון תשעת הקונטרסים (יב–כ) העוסקים בשווא ובחטפים. כל אחד מהקונטרסים הוהדר ונותח והתבררו העניינים הנידונים בו. אכן טמונים בחיבור הזה מכמני לשון מני קדם, שהמחבר חשף אותם ובירר אותם מִשָּׁלֵם.
פרסום זה משלים ומרחיב את העבודה של המחבר שראתה אור בשנת תשכ"ז – ספר דקדוקי הטעמים לר' אהרן בן אשר על פי כתבי יד עם מבואות ומחקרים. מעתה מתעשר חקר המסורה והדקדוק העברי בכלי חדש רב ערך.
אהרן דותן, פרופ' אמריטוס של אוניברסיטת תל־אביב, ונמנה עם חשובי המלומדים בה שנים הרבה. דותן הוא אחד מגדולי חוקרי הלשון העברית וחקר המסורה. חבר האקדמיה ללשון העברית ומעמודי התווך שלה. הרים תרומות רבות ערך בחקר ראשית הדקדוק העברי וחוכמת הלשון העברית בימי הביניים, והעמיד מחקרים חשובים בכל תקופותיה של הלשון העברית. כתב שפע מחקרים בחקר המסורה. בזכות זה הוא עמד עשרות בשנים בראש הארגון הבין־לאומי לחקר המסורה (IOMS). זאת ועוד, דותן הרים תרומות מוכחות בעשייה הלשונית – הן במינוח הן בסוגיות התקן בדקדוק העברי – עוד בהיותו מזכיר מדעי בוועד הלשון העברית ובאקדמיה בשנותיה הראשונות, וביותר הִרְבָּה מעש בתחומים האלה מאז נבחר לחבר האקדמיה בשנת תשכ"ו. הודות להישגיו המעולים בכל התחומים שפעל בהם התעטר כחתן פרס ישראל בשנת תשס"ה.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: אמיר געש
תיאור: בספר זה מכונסים שישה־עשר מחקרים שהתפרסמו בעבר כמאמרים באכסניות שונות, ובהם עיונים פילולוגיים ובלשניים בעברית ובערבית – שצמחו ברובם מעבודת המחבר במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.
הספר נפתח במבוא מקיף, אשר מתאר את המחקרים ודן במטרותיהם, ובסופו צורפו מפתחות. חמישה־עשר מפרקי הספר עוסקים בחיבורים רבניים וקראיים מימי הביניים השייכים ברובם לספרות חוכמת הלשון. אחד החיבורים כתוב ערבית, ומן החיבורים הכתובים עברית כמה הם תרגומים מערבית. הפרק האחרון עוסק בצורתם ובשימושם של המספרים המונים בעברית מדוברת בת ימינו ובלהגים נאו־ערביים.
למחקרים המכונסים בספר הזה כמה מטרות פילולוגיות ובלשניות (שלעיתים שלובות זו בזו), ובהן: זיהוי תרגומים; גילוי טקסטים שנוצרו עקב שימוש מוטעה במקורות; חשיפת אוצר המילים המקורי של טקסט השונה מזה שבדפוסים; קביעת זהות מחברי הטקסטים; ביאור טקסטים, תפיסות ומונחים דקדוקיים; חשיפת זיקות בין טקסטים.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: יהודית הנשקה
תיאור: משנת ר’ יהודה הנשיא, החיבור היסודי של התורה שבעל פה, נשתמרה בידינו בשלושה כתבי יד שלמים בלבד. אחד מהם הוא כתב יד קיימברידג’ , שנכתב במאה הט״ו באחת מארצות הים האגאי. חיבור זה מוקדש לתיאור מקיף ראשון של הלשון הניבטת מעד זה. בחינת לשון כתב היד בנויה משילוב של מחקר פילולוגי עם ניתוח סוציו־לינגוויסטי. פרקי הספר עוסקים בכל ההיבטים של הלשון: כתיב, תורת ההגה, תורת הצורות, התחביר והמילון העולים בכתב היד. לאחר הצגה פילולוגית מפורטת של לשון המשנה בכתב היד, נבחנת לשון זו משני פנים: מחד גיסא יחסה למקורותיה הקדומים של לשון חכמים הארץ־ישראלית בכתבי יד מהימנים, בקטעי גניזה ובאפיגרפיה; ומאידך גיסא נבחנת השתקפותו של תהליך מסירת המשנה. פרק המוקדש לנוסח פסוקי המקרא המשולבים במשנה, בהשוואה למסורות המקרא שבשאר קהילות ישראל, משלים את בחינת רקעו של כתב היד.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: מיכאל ריז'יק
תיאור: איטליה, אי־טל־י’ה, הייתה מקום חיותם הרצוף של יהודים יותר מכל ארץ אחרת באירופה. יהודים הגיעו לחצי האי האפניני לפני תקופת החשמונאים והמשיכו לחיות בו לאורך כל שנות הגלות. לא רק פליטים יהודים הגיעו לאיטליה בעקבות מרידות ומלחמות בארץ ישראל; גם ספרות ענפה עברה דרך דרום חצי האי לצפון ולמערב, מדרשים רבים וכתבי יד של המשנה והתלמוד. העברית חייתה חיים פוריים ופעילים באיטליה. כאן עברו עריכה אחרונה מדרשים רבים, וחוברו פיוטים בעברית היפה של יהודי איטליה ברוח פיוטי ארץ ישראל. באיטליה נוצרו לראשונה סוגות חדשות בכתיבה העברית: ספרות רפואה – בחיבוריו של שבתי דונולו; כרוניקה עברית – בחיבורו (המכושף) של אחימעץ בירבי פלטיאל; הסונט העברי – במחברות עמנואל הרומי; עד יצירתו של רמח"ל, שביאליק כינה אותה "המזוזה בשערי העברית החדשה".
הספר הזה מוקדש לתולדות העברית באיטליה. תשעה־עשר פרקיו עוקבים אחר העברית בחיבורים מכל הסוגים והסוגות: חיבורים מופתיים כגון של עמנואל הרומי ורמח"ל, חיבורים של "יהודים פשוטים" לרגל חתונה או בר מצוה; כתבי יד של המשנה שנכתבו באיטליה ודפוסי ליוורנו וּונציה של המשנה; תרגום של אוונגליון מן המאה השבע־עשרה; והספר הראשון לווטרינריה שתורגם לעברית במאה החמש־עשרה. עוד נדונות בספר לשונם של מדרשים ופיוטים בדרום איטליה בתקופה קדומה ואגדית, בלשון הסונט לכבוד נפולאון הראשון, בלשון הגבוהה של התפילה בנוסח יהודי רומא ובמילים העבריות ששימשו בתוך שפת הדיבור ברחובות הגטו באיטליה.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: אורית ונטורה-חן
תיאור: בעשורים האחרונים אנו עדים לרנסנס פורה של העיסוק ברוחניות אשר לא פעם קורא תיגר על הבניות מערביות יסודיות. תסיסה זו באה לידי ביטוי גם בשדות הטיפוליים, הן הרעיוניים והן הקליניים, בבחינה מחודשת של מהות החיבור בין הגוף לנפש ובין האדם לזולתו. על אף הדימוי הרווח בימינו, רעיונות אלו אינם חדשים לשדה הפסיכואנליטי שניהל עוד מראשיתו מאבק פנימי סוער סביב שאלות אלו, כדוגמת הקרע שהתגלע בין פרויד ליונג. דימויה המדעי-סטרילי של הפסיכואנליזה התקבע לא בכדי, כאשר לאורך ההיסטוריה הפתלתלה של השדה ניכרת העדפה בולטת של דיכוטומיה, דואליות ופיצול, לצד ניכור והדיפה של מודלים כוליים. עם זאת, במרוצת השנים ניכר שההדחקה ההיסטורית של אלמנטים אחדותיים ורוחניים היא זו אשר מגבילה את הישג ידה של תורת הנפש לתאר את האנושי, על מכלול חוויותיו. עליית קרנן של תורות ומסורות שהשותתו על הבנה פנומנולוגית או פאן-פסיכיסטית של העולם והאדם עשויה להצביע על חסך תיאורטי זה והשלכותיו הקליניות.
ספרה של אורית ונטורה-חן בוחן תרומות תיאורטיות מהפילוסופיה של ההומאופתיה הקלאסית להמשגה הפסיכואנליטית. דימוי הידע של "הכוח הוויטלי", כינוי לממד הרוחני בהומאופתיה, מוצג כמבטא רכיב ייחודי של הפרט ושל נפשו הפרטיקולרית ומנוסח כתשתית רחבה שבה חולי הוא אבן דרך אינהרנטית במסע לבריאות. המשגה זו עשויה לאפשר נקודת מבט טיפולית שתתווה את תהליך האיחוי בין ממדיו השונים של המטופל, כך שיוכל לפעול כישות אחדותית בעולמו שלו.
רסלינג
מאת: טל בן צבי
תיאור: ספרה החדש של טל בן צבי קורא את דמויות העד וייצוגי העדות ביצירתה של סמדר יערון בעקבות השיח התיאורטי על "עידן העדות". במסגרת זו בן צבי קוראת את "עבודת העדות" של יערון כאירוע פרפורמטיבי מתמשך ומחויב שבו נושאת יערון את עול העדות במשך יותר מארבעים שנה.
הפרק הראשון, "עדות: זיכרונות", מבוסס על שלוש הצגות שביים דודי מעיין במרכז לתיאטרון עכו: "זיכרונות דור שני בחיק העיר העתיקה" (1988), "ארבייט מאכט פריי מטויטלנד אירופה" (1991) ו"האנתולוגיה" (1997-2024). בהצגות אלה יערון מגלמת תחילה את דמות האב קרול גרינוולד, ובהמשך את דמותה של ניצולת השואה זלמה גרינוולד – אחת מדמויות המפתח של התיאטרון הישראלי בכל הקשור לזיכרון השואה. הפרק השני, "עדות: עכו אהובתי", מבוסס על הטרילוגיה שיוצרת ומביימת יערון כיוצרת עצמאית: הצגות היחיד "אום מוחמד" (2010) ו"נוואל" (2012), וההצגה "הילא – הדור השלישי" (2015) הכוללת את יערון ולצידה קבוצת הנוער של המרכז לתיאטרון עכו בהנחייתו של מייסרה מסרי. הטרילוגיה עוסקת בעדותם של תושבי עכו ביחס לזיכרון הנכבה הפלסטינית. הפרק האחרון, "עדות בגוף", מתמקד בהצגת היחיד של יערון "מוזי קומבאז מחפש הארה" (2017) שבה העדות כנושא מרכזי ביצירתה העצמאית מגיעה לנקודת גבול קיצונית; יערון כבר אינה נושאת את עול העדות של טראומה שהתרחשה בעבר, אלא היא הופכת את גופה החשוף לזירת אלימות בזמן אמת, ואת הקהל עצמו לעד לאלימות פוליטית.
לספר מצורפים לראשונה שישה מחזות של המרכז לתיאטרון עכו.
רסלינג
תיאור: בלפנים מן הווילון, שהוא תוצר של שנות מחקר ארוכות, נבחנות כמה מיצירותיו המורכבות ביותר של ש"י עגנון, ובהן "תמול שלשום", "עד הנה", "סיפור פשוט", "בחנותו של מר לובלין" ו"הרופא וגרושתו".
במרכזו של כל אחד מן הדיונים בספר חיים באר מעמיד חידה פרשנית שהמחקר התקשה עד כה בפתרונה, ובעזרת כלי פרשנות ומחקר מגוונים שעומדים לרשותו, וגם בסיועה של עבודה ארכיונית קפדנית ומדוקדקת, הוא מציע להן פתרון מקורי וחדשני.
עם עובד
מאת: רבקה שמש-סירקין
תיאור: במרכז הספר עומדת שיחת המשא ומתן ההלכתי מן המשנה. משא ומתן זה מתנהל בין חכמים המציגים את דעותיהם בענייני הלכה, ולעיתים מידיינים ביניהם ומנסים לשכנע בטיעוניהם.
בפרקי המבוא של הספר מוגדרת שיחת המשא ומתן ההלכתי לעומת יחידות שיח אחרות במשנה, מוצג מצאי השיחות במשנה, ומפורטים האפיונים הבסיסיים שלהן. עיקר הספר עוסק בניתוח לשוני של השיחות מהיבטים מתחומי לשון שונים: חקר השיח – מקומה של השיחה בתוך רצף השיח הקודם לה והסיום המופיע לאחריה; פרגמטיקה – פעולות הדיבור של המידיינים; ניתוח השיחה – צמדים שיחתיים בחילופי הדברים והמהלכים הטיעוניים בשיחות; רטוריקה – טיעוני קל וחומר והמבנים המקבילים זה לזה שיש בהם חזרה.
ניתוח שיחת המשא ומתן ההלכתי בתחומי חקר השיח, הפרגמטיקה וחקר השיחה מחזק את העיסוק בתחומי לשון אלו, הנחקרים פחות במחקר לשון חכמים.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: יוזף שומפטר
תיאור: "פתיחתם של שווקים חדשים, זרים או מקומיים, וכן ההתפתחות הארגונית, מבית המלאכה והמפעל ועד הקונצרן ממחישים את אותו תהליך המחולל ללא הרף מהפכה מתוך המבנה הכלכלי פנימה, הורס ללא הרף את הישן, יוצר ללא הרף חדש. תהליך זה של הרס יצירתי הוא העובדה המהותית ביותר לגבי הקפיטליזם. ממנו הקפיטליזם עשוי, ובתוכו חי כל עסק קפיטליסטי"
המאבק בין הקפיטליזם לסוציאליזם חורג הרבה משאלות של כלכלה: זהו ויכוח על טבע האדם, על האפשרות לתקנו, על מקומו של יצר התחרות, על תפקידה של המדינה בחייו של הפרט, על השוויון והיתכנותו ועל האיזון בין שוויון לחופש. מקום של כבוד בתולדות הדיון הזה שמור לספרו הקלאסי הגדול של יוזף שומפטר, שנכתב בארצות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה.
קפיטליזם, סוציאליזם ודמוקרטיה מציע ניתוח מקורי לכל אחד משלושת המרכיבים של שמו. שומפטר מנסח קפיטליזם שבמרכזו היוזמה והדינמיות, ומעדכן את התפיסה הליברלית הקלאסית בהראותו מדוע שיווי משקל במשק אינו אפשרי ואינו רצוי. אך לא פחות מכך הוא מעמיק בסוציאליזם, שבימים ההם נמצא בתנופה פוליטית ברחבי העולם. שומפטר מגיע למסקנה שהקפיטליזם יפנה את מקומו לסוציאליזם בנסיבות פרדוקסליות: דווקא בגלל העושר והפנאי שהקפיטליזם מייצר. מתוך כך הוא מציע ניתוח מקורי למשנת מרקס, מראה כיצד ייתכן סוציאליזם דמוקרטי, ומציע הגדרה מחודשת ונטולת-אשליות לדמוקרטיה.
● כיצד תוכל הדמוקרטיה, שהתפתחה בחסות הקפיטליזם, להתקיים במשטר סוציאליסטי?
● מדוע תחזיתו של שומפטר על ניצחון הסוציאליזם עודה רלוונטית?
● למה נוטים אינטלקטואלים לנשוך את היד הקפיטליסטית שמאכילה אותם?
● ועל מה מבוסס עיקרון "ההרס היצירתי" הקפיטליסטי המזוהה עם שומפטר?
הוצאת סלע מאיר
מאת: מייקל אוקשוט
תיאור: הרציונליזם בפוליטיקה, ספרו המוכר ביותר של הפילוסוף האנגלי השנון מייקל אוקשוט, הוא פסיפס ססגוני ומרהיב של רעיונות בנושאים מגוּונים. אוקשוט, המבקר בחריפות ובאלגנטיות את הרציונליזם ויוצא להגנת חופש הפרט מפני התערבות המדינה, מעמיד כנגד תכניות "רציונליות" לתיקון חברתי תפיסה ספקנית, פלורליסטית ושמרנית של החיים הפוליטיים.
הוצאת שלם
מאת: אדם צחי
תיאור: כיצד מצלמים הלם קרב? באיזו דרך מתעדים זיכרונות שמשתקים את בעליהם?
אילו דימויים יכולים לייצג את ריח הדם הלופת לפתע את קנה הנשימה, שנים לאחר
שהסתיימה המלחמה? מאיזה מרחק נכון לצלם את מי שנמצא ממש מולנו ובה בעת
עודנו שם, עם המתים והפצועים, ליד החווה הסינית?
להביט במאכלת עוסק בהלם הקרב של חיילים ישראלים כפי שהוא מיוצג בקולנוע  התיעודי הישראלי. במסע שמשלב אמנות, היסטוריה, מיתולוגיה ופסיכולוגיה נחשף לפנינו עולם מסועף של עשרות סרטי תעודה העוסקים בהלומי קרב, אשר יצאו לאקרנים בישראל בשנים 2020-1988, ומתמודדים עם שאלות חברתיות, אתיות,
פסיכואנליטיות ואסתטיות הכרוכות בצילום לוחמים שחזרו משדה הקרב.
טלטלת הקרבות וקִרבת המוות כמעט אינן מניחות מילים או דימויים הולמים.
הספר חוקר כיצד למרות זאת יוצרי הקולנוע התיעודי בישראל מישירים מבט אל הפצע הסמוי של המלחמה, מנסים להשליט סדר אסתטי בממשי הטראומטי וליצור מראות וצלילים שיתארו את מה שכּׄה קשה לתאר.
זהו סיפורם של סרטים ייחודיים ומכאיבים, אשר מעצבים את זהותנו ומשרטטים
את גבולות האֵבל והזיכרון, החולשה והחוסן של החברה הישראלית. על אף הרצון לחמוק ולהסיט את המבט, סרטים אלה קוראים לנו להתבונן בנפגעים, לשמוע את עדויותיהם ולחתור לתיקון.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: טרוור נואה
תיאור: בשלהי תקופת האפרטהייד בדרום אפריקה קיימו גבר לבן ואשה שחורה מערכת יחסים אסורה. באותה תקופה אפלה העונש על קיום קשר אינטימי בין שחורים ללבנים עמד על חמש שנות מאסר.
הזיווג הפלילי הזה הוליד את טרוור נואה. ילד שחום, חריף להפליא, נטול גבולות או תחושת אשם, שנעשה אחד הסאטיריקנים הפוליטיים המצליחים בארה"ב.
ב"מחוץ לחוק" חולק איתנו נואה סיפור התבגרות בלתי אפשרי במציאות המטורפת שיצר השלטון הגזעני בדרום אפריקה, ומעניק לנו מבט חודר, מרתק ומשעשע להפליא אל אחד מהניסויים האנושיים הנבזיים ביותר של המאה העשרים.
זהו סיפור על עוני, אלימות ובערות בלתי נתפשת; על התהומות שאליהן יכול לשקוע האדם, וגם על כוחה האדיר של נחישות, חכמת חיים ואהבת אם שאפשרו לנואה לקום מהמציאות בה גדל ולבנות את חייו כאחד מהאמנים המצליחים של זמננו.
הוצאת סלע מאיר
תיאור: אחרי יותר מיובל שנים של מחקר על תולדות הציוויליזציה, דוראנט חילץ את התקופות, האנשים וההישגים שהתבלטו בעיניו כגדולים או החשובים ביותר. זו שאלה של טעם ונטיית לב, ודוראנט שמר את הטיפול בה למסות אישיות בסגנון המשלב פיוט והומור, שפרסם בכתבי עת בתקופה שבין מלחמות העולם. שם בחר את רשימת המוחות הגדולים בהיסטוריה שלו, תוך שהוא משתף את הקוראים בהתלבטויות במי לבחור ובמי לא. המסות נאספו לספר זה.
הוצאת סלע מאיר
מאת: עזגד גולד
תיאור: סיפורי נסים הם נכסי צאן ברזל בקרב דתות רבות. מהו נס? מה היחס בין תופעת הנס לאל? האם הנס מעיד על מציאות האל, או שמא 'נסים' נעשים רק למי שמניח מראש את מציאותו של האל? האם נסים הם תופעה אובייקטיבית בעולם, או אולי הם תופעה אפיסטמית, פנימית, המתרחשת רק בתודעתו הסובייקטיבית של האדם באמצעות מתן פרשנות אישית לתופעות חיצוניות? שאלות אלו ואחרות נידונו במישור הפילוסופי והתאולוגי, וריתקו את התודעה האנושית במשך אלפי שנים.
בספר זה זוכה סוגיית הנס לחקירה שיטתית ורחבת-היקף מנקודת מבט חדשנית שכמעט לא עסקו בה בעבר , הפילוסופיה של ההלכה. סוגיות הלכתיות שונות ומגוונות שעוסקות בגלוי או במובלע בנושא הנס והטבע מוארות מנקודת מבט פילוסופית, באמצעות דיון בהשלכות המעשיות-נורמטיביות הנגזרות מתפיסת עולם המניחה את קיומם של נסים. תרומתו הייחודית של הספר וחשיבותו נובעות הן מהעיון המחודש בסוגיית הנס והטבע והן מבחינת המתודולוגיה שעומדת בבסיסו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דן הנדל
תיאור: בתור הזהב של הסוציאל–דמוקרטיה, הקשר הגורדי בין אדריכלות מודרנית ומבני ציבור התבסס על התשתית הכלכלית והחברתית של מדינת הרווחה. ברגע שתהליכי ההפרטה החלו לסדוק את התשתית הזאת — גם האדריכלות, שעמלה על מתן צורה לספֵירה הציבורית, נקלעה לעמדה בעייתית. בישראל של היום, בתקופה של אי–הסכמה בסיסית לגבי משמעותה של המדינה בחיי האזרחים, המרחב הציבורי האחיד של מדינת הרווחה נדמה כשריד מאובן של עולם שהיה ואיננו עוד. על רקע זה, הפרויקט האדריכלי הרוויזיוניסטי של אסף לרמן אינו ציטוט, ואף לא מחווה במובנה הרגיל, כיוון שהמקור אינו בניין קיים זה או אחר אלא מכלול של ערכים מבניים וחברתיים. לרמן מציע לשאוב מן הרגעים המכוננים של האדריכלות הישראלית ולהנחית גרסה מעודכנת של הישן בלב המאפליה של החדש.
אסף לרמן הוא אדריכל יליד תל אביב, בוגר בית הספר לאדריכלות AA בלונדון. גוף העבודה של אסף ממוקד במרחב הציבורי ובנסיון להטעין את המרחב ברלוונטיות חדשה אל נוכח מגמת ההפרטה אשר מאיימת על עצם קיומו. במסגרת זו לרמן חתום על התערבות ועידכון של מספר מהפרויקטים האיקוניים ביותר בישראל, ועל כך הוא זכה בהכרה רבה בארץ ובעולם. בין עבודותיו נמנים חידוש היכל הספורט ביד אליהו, ת"א, חידוש בנין העיריה בת"א, חידוש הספרייה באוניברסיטת חיפה, ומרכז תאו בהרצליה.
הוצאת אסיה
מאת: עינת פלדחי
תיאור: מה הקשר בין אמונה ופסיכואנליזה? האם אלה מושגים מתנגשים וסותרים או שמא הם יכולים לדור זה לצד זה ואף להשתלב זה בזה? ספרה החשוב של עינת פלדחי בוחן את מושג האמונה בחשיבה הפסיכואנליטית; הוא טוען שבבסיסן של תיאוריות פסיכואנליטיות עכשוויות מצויים רעיונות אמוניים ואף דתיים. תפיסה זו ניצבת כנגד העמדה המרכזית ששררה במשך עשרות שנים בחשיבה הפסיכואנליטית שראתה בפסיכואנליזה מקצוע מדעי ואתאיסטי שתפקידו לגאול את בני האדם מאמונתם הדתית.
בפסיכואנליזה ואמונה מצביעה המחברת על שלושה יסודות אמוניים המצויים בתפיסות התיאורטיות של וילפרד ביון, ז׳אק לאקאן ומייקל אייגן: אמונה כאמון, ביטחון והתמסרות לאחר; אמונה כחיפוש משמעות, ואמונה כהתעלות וחיבור לממד הטרנסצנדנטי. היא מראה כיצד מבעד למושגים התיאורטיים המורכבים של הוגים אלה מסתתרים זרמים תת-קרקעיים של אמונה (ושל אי-אמונה) שהמפגש עמם והניסיון לעוררם לחיים ולשקמם מהווים מרכיב משמעותי בעבודת הטיפול.
פסיכואנליזה ואמונה מבקש לגעת מחדש בגרעין הטראומטי של הנתק שהתרחש בין פרויד ליונג בראשית ימיה של הפסיכואנליזה. המחברת טוענת שנתק זה, שנוצר על רקע התנגדותו של פרויד לטענה שקיים מרכיב דתי ״טבעי״ בנפש, הוביל אמנם להדרה של יסוד נפשי בסיסי זה מהחשיבה הפסיכואנליטית ברמה המודעת והגלויה, אולם ברמה הלא-מודעת והסמויה הוא המשיך להיות נוכח ופעיל בתוכה, וחשיבותו הולכת וגדלה. על כן הניסיון לשוב ולהתבונן בהיבטים האמוניים והאי-רציונליים בנפש האדם מתוך עמדה סקרנית ואותנטית, ולא מתוך עמדה צינית וספקנית, עשוי להיות חשוב מאין כמותו להבנת המתרחש בארץ ובעולם בעת הנוכחית.
רסלינג
מאת: אסתר פירק
תיאור: הוויכוח המפורסם בין ארנסט קסירר למרטין היידגר בדאבוס בשנת 1929 נחשב לנקודת מפנה בהבנת המחשבה הקאנטיאנית בפילוסופיה של זמננו. אסתר פירק משרטטת באופן בהיר ומרתק את אשר עלה מהשיח בין קסירר להיידגר על רקע המתח בין תפיסותיהן השונות של שתי האסכולות הניאו-קאנטיאניות של התקופה שאליהן הם השתייכו בהתאמה – זו של מרבורג וזו הדרום מערבית. המפגש מוצג כרגע מרכזי שבו עומדת על הפרק, על רקע עליית הפשיזם באירופה, השאלה על אודות טבע האדם. האנתרופולוגיה הפילוסופית נמצאת כאן במוקד, כלומר עמדת האדם ביחס לעצמו ולסך כל הקיימים, מיקומו בסדר העולמי. קריאתו הרדיקלית של היידגר את קאנט, שחבר מאוחר יותר למפלגה הנאצית, מוצגת בספר כהרת משמעות.
אל מול אלה, כמו היידגר, שראו בעבודתו הענפה של קסירר רק תיאור היסטורי של התרבות האנושית על ענפיה השונים, המחברת עונה לצורך שעלה בהצגת השיטתיות הפנימית לפילוסופיה עשירה זו, כסוג חדש של אידיאליזם פונקציונלי; אידיאליזם שנבנה על היכולת האנושית להתעלות מעל המיידי והאינטואיטיבי אל עולם שאנו יוצרים באופן סימבולי. האדם מוצג כבעל כוח לנהל את חייו בדרכים שונות בהתאם לאופי הייחודי של התצורה הסימבולית שנושאת מובן עבורו. קסירר חושף באופן מקורי ומפתיע חוקיות בניסיון האנושי שמתבססת על פונקציות תודעתיות שמייצרות באופן רציף אלמנטים סימבוליים, אבני בניין ליצירת צורות חיות של משמעות בכל תחומי התרבות, כמו מיתוס, דת, שפה ומדע. החוקיות הפנימית לצורות מעניקה להן אפשרות של חופש בניהול ההתקדמות שלהן על בסיס פונקציונלי אוניברסלי. בעת ההיסטורית של הוויכוח, קסירר כבר לא יכול היה לקבל את עמדתו של היידגר שנגעה להיות האדם מושלך בעולם, כפוף לגורלו.
לספר מצורפים תרגומים מקוריים מגרמנית של המחברת לפרוטוקול הוויכוח בדאבוס ולהערות המכינות של קסירר להרצאות.
רסלינג
מאת: נועם תירוש
תיאור: בעידן דיגיטלי שבו אנו שוגים באשליה שניתן לזכור הכול, כל הזמן ומכל מקום, מבקש נועם תירוש לקרוא בכתביו של פרנץ קפקא ולדבר בזכות השכחה. קפקא הותיר אחריו מורשת ספרותית ענפה, אולם לקראת מותו ביקש לגנוז את מרבית יצירותיו. ספר זה מבקש להיכנס לנבכי העולם הקפקאי באמצעות קריאה חדשה בחלק מיצירותיו של קפקא, כמו גם בחלקים ממכתביו ויומניו, ולאור משאלתו הברורה להישכח, ומציע שקפקא הוא מבשרה הגדול של השכחה והחירות הגלומה בה. עבור קפקא דווקא הזיכרון והניסיון המתמיד לזכור הם כוחות דכאניים המבקשים להכפיף את האדם הזוכר למרותם. אל מול כוחות אלו עומדת השכחה ככוח משחרר; זהו כוח היכול להפוך את האדם הקורס תחת עול הזיכרון לאדם חופשי יותר.
ספרו של תירוש מציע התייחסות ראשונה מסוגה בעברית למרכזיות הזיכרון והשכחה בחייו ובכתיבתו של קפקא, ובכך מרים תרומה משמעותית לדיון בתהליכים אלו בעידן הדיגיטלי. השכחה מוצגת בספר ככוח אקטיבי, מעין תרופת נגד להיותו של הזיכרון כוח המבקש לקבע לנצח את תמונת העבר, ובכך מטיל את אימתו על האדם הזוכר. השכחה היא פתח ליצירה מחודשת, לבריאה והתהוות. היכולת לשכוח, אומר לנו קפקא, היא היכולת להשתנות ולהמשיך הלאה. בעזרת קפקא אנו יכולים לחשוב מחדש על תפקיד הזיכרון בחיי היומיום של חברה אנושית-דיגיטלית זוכרת כל ולהבין את פוטנציאל החירות הגלום בשכחה, בעיקר בימינו.
רסלינג
מאת: טארק חג'י
תיאור: טארק חג'י (1950) הוא אינטלקטואל מצרי אשר מתגורר בלונדון ובקהיר ופרסם ספרים ומאמרים רבים; ידוע בעמדותיו הליברליות והנוקבות בנושאי דת, פוליטיקה וחברה. ספרו נאורות ערבית ואתגריה (2000) פותח צוהר לרעיונות ולמאבק של ליברלים במצרים, ובמרחב הערבי, במאה השנים האחרונות. בלשון בהירה חג'י מעלה על נס ערכים אוניברסליים של הומניזם, שוויון, פתיחות לרעיונות וטכנולוגיה, כלכלה חופשית, קבלת האחר ושלום. ערכים אלה, אשר לעיתים נתפשים כזרים ומנוכרים לחברה המקומית, עשויים לחלץ את החברה המצרית ממצוקה שאינה גזירת גורל שמקורה באדם הערבי או בדת האסלאם.
את האחריות למציאות החברתית והפוליטית הקשה במצרים תולה חג'י בראש ובראשונה בגורמים פנימיים, ובכך מציע חלופה להסברים הרווחים שלפיהם האחריות למציאות זו נטועה בנסיבות היסטוריות של המורשת הקולוניאלית והסכסוך המתמשך עם ישראל. הוא מפנה אצבע מאשימה כלפי המדיניות הריכוזית שאימצו קברניטי המשטר המצרי, בכישלון מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה בהטמעת ערכים אזרחיים, במשכילים שאינם אלא שכירי עט שמדבררים את עמדת השלטון, ומעל לכל בתנועת האחים המוסלמים שסוגדת לעבר רחוק ושוללת את ערכי המודרנה והנאורות. בתרגום ספרו לעברית רואה חג׳י חלק בלתי נפרד ממאבקו לקידום השקפת עולמו הליברלית, בבחינת תרומה סמלית לקידום מרחב ״טוב יותר במזרח התיכון״.
לספר מצורפת הקדמה מאת פרופ' יורם מיטל מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן גוריון בנגב. מחקריו מתמקדים בפוליטיקה, חברה ותרבות במזרח התיכון, יהודי מצרים, והסכסוך הערבי-ישראלי.
רסלינג
מאת: ענת רובינשטיין
תיאור: אודסה שנת 1900, עיר שוקקת, תוססת ומלאת חיים, מרכז קוסמופוליטי לסחר, לתרבות ולמוסיקה, מעוזם של משוררים, הוגים, סופרים ואנשי שם מהאליטה של התרבות העברית המתחדשת, ביתם של ביאליק טשרניחובסקי, אחד העם, מנדלי מוכר ספרים ושלום עליכם. במרכזה של העיר בית כנסת גדול ומפואר, ועל הבימה חזן ומקהלה. החזן, פיני שמו, קולו מבריק וצח כבדולח, ותפילתו נישאת מקצה העולם עד קצהו, ממלאת את לב המתפללים בהתרגשות וכמיהה. ״נפשי תצא בזמרו […] ינועו אמות הסיפים!״, כך כתב עליו שלום עליכם.
ספרה של ענת רובינשטיין מביא את סיפור חייו ויצירתו של החזן, המלחין וההוגה פנחס מינקובסקי (1859-1924), שהיה מעמודי התווך של העשייה התרבותית והמוסיקלית של יהודי אודסה בתקופת תור הזהב של העיר סביב מפנה המאה ה-20. מינקובסקי שימש כחזן הראשי של בית הכנסת הברודי באודסה במשך שלושה עשורים, וזכה לשם ולתהילת עולם בזכות כשרונו המוסיקלי וכתיבתו הפורה. הוא היה דמות ייחודית בנוף המוסיקה היהודית של תקופתו, אחד מעמודי התווך של הקהיליה החזנית המזרח אירופאית. יצירתו המוסיקלית, עשרות המאמרים שפרסם ומעורבתו בקידום התרבות העברית המתחדשת, הפכו אותו לאחת הדמויות החשובות והמשפיעות, סמל להתגלמות דמות ״המשכיל״ היהודי במזרח אירופה.
השאלות המרכזיות שעולות בספר הן מקומו של מינקובסקי כדמות מפתח ב״השכלה״ באודסה העברית ובעולם היצירה המוסיקלית החזנית, האופן שבו דמותו מהווה חוליה מרכזית על הציר ההיסטורי של מוסיקה יהודית במפנה המאה במזרח אירופה עם המפגש בין יהדות למודרנה. שאלות אלו נבחנות על רקע תהליכים היסטוריים, חברתיים, תרבותיים, מוסיקליים ואסתטיים שהיו חלק ממרקם החיים הבורגני של העיר אודסה בכלל ושל בית הכנסת של יוצאי ברודי בפרט.
רסלינג
מאת: מישל גרנק
תיאור: על תיאורי המקרים של פרויד נאמר שקוראים אותם כמו רומנים; על הנובלות הפסיכואנליטיות הכלולות בספר זה אפשר לומר שקוראים אותן כמו תיאורי מקרים. בין הספה הפרוידיאנית לזכוכית המגדלת של קונאן דויל הקורא מובל – כמו אדיפוס – דרך חידות ומזימות אל תפניות מפתיעות, ללא אשמים וללא פשעים.
ספרו של מישל גרנק כולל שלוש נובלות אשר דרכן נחשף הקורא לקונפליקטים, אולי אף לייסוריהם, של ז׳וזיאן לאון, פסיכואנליטיקאית מבריקה ומוכרת בצרפת, של ד״ר בּוּרוּ, רופא משפחה פריזאי ותיק ורגיש לתופעות קליניות בלתי שגרתיות, ושל ז׳אן-פול, מתמחה בפסיכיאטריה שמגיע לבית חולים בפרובינציה. שלושתם נדרשים להתמודד עם מטופלים בלתי רגילים התובעים מהם התעמתות של ממש עם הרגשות, הפנטזיות והתהיות שהם מעוררים. על אף שמדובר בסיפורים דמיוניים, הם מאפשרים לנו לגעת בממשות של המציאות במצב האנליטי. שלושת הקלינאים נחשפים לעוצמתן של ההעברה וההעברה-הנגדית, עם כל המורכבות והכאבים שהן מכילות. אולם דווקא ההליכה האיטית והדקדקנית בנתיב העברה-העברה-נגדית, מתוך הדיאלוג עם המטופל ובסיועו, היא זו שתאפשר לחשוף מעט מהמסתורין של המצב הקליני ולחתור אל האמת.
אדיפוס בפריז מכנס שלוש נובלות בדיוניות לחלוטין, שלוש נובלות המציגות סיטואציה קלינית בלתי מסתברת, בלתי אפשרית, ועם זאת שלוש סיטואציות קליניות המאלצות את המטפלים לבצע אינטרוספקציה, תהליך שאפשר שאין בו שמץ של בדיה.
המציאות בשירות הבדיון או הבדיון בשירות המציאות?
רסלינג
מאת: ואלרי סולאנס
תיאור: מניפסט החלאה, אשר תורגם לעשרות לשונות, תוך שהוא חי ונושם בביביה התת-קרקעיים של התרבות המערבית, רואה עתה אור גם בעברית. מאז הופץ לראשונה בשנת 1968 אין למניפסט אלא להטריד, להצחיק, להפחיד ולהפריע לכולנו בפרץ של חזון אפוקליפטי הדובר עם עבר נגוע ופגוע של נשיות ונושק לתזזיתיוּת הפמיניסטית, הקווירית, הפילוסופית, הפסיכואנליטית, התמהונית ועוד רבות אחרות.
מניפסט החלאה, אשר נודע, ואף הוכחש, בשמו המלא: "חבורה לקיצוץ הגבר" (SCUM Manifesto – Society for Cutting Up Men), נכתב משולי הסצנה הניו-יורקית בשנות אנדי וורהול והדהד במהלך השנים אל לב-לבה של "התרבות" אשר בה הוא מהפך ואשר עליה הוא מאיים:
"[הגבר] פסיבי מבחינה נפשית, מתעב את הפסיביות שלו, ולכן משליך אותה על נשים, מגדיר את הגבר כאקטיבי, ואחר כך יוצא להוכיח שהוא אכן אקטיבי ("להוכיח שהוא גבר"). אמצעי ההוכחה העיקרי שלו הוא הזיון (גבר גדול עם זין גדול מזיין זיון גדול). מכיוון שהוא מנסה להוכיח דבר מוטעה, הוא נאלץ 'להוכיח' אותו שוב ושוב. זיון הוא אפוא ניסיון כפייתי נואש להוכיח שאינו פסיבי, שאינו אשה. אבל הוא פסיבי והוא רוצה להיות אשה". מתוך: "מניפסט החלאה"
ואלרי סולאנס (1988-1936) נולדה בפרוורי ניו-ג'רזי, לסבית א-מינית, חלק מחבורת אנדי וורהול של שנות ה-60, זו שאף ירתה בוורהול, זו שפספסה, כמו תמיד, ונכלאה; תוצר של גילוי עריות מצד אביה והתעלמות מצד אמה, עיתונאית לרגע, מחזאית להשכיר, מדענית בפוטנציה ומעל הכול – זו שהטיחה בנו את זעקתה/כתיבתה, זו שלא ישבה בצל חלאת הפטריארכליות אלא המציאה את החלאה הרומסנית בשרותן של "הנשים-נשים".
מניפסט החלאה רואה אור בעברית בליווי הקדמתה של פרופ' אביטל רונאל – אחת החוקרות האמריקאיות החשובות ביותר הפועלות כיום בשדה ביקורת התרבות העולמי; ראש החוג לספרות גרמנית באוניברסיטת NYU ומחברת הספר Stupidity. רונאל ממקמת את "מניפסט החלאה" בצומת תרבותי עשיר – בין ניטשה לדרידה, בין אובידיוס לג'ודית באטלר, בתוך התרבות הפופולרית ומחוץ לה, בין השיח המגדרי לאמנותי, כשהיא מקפצת בין בעיטותיו של "המניפסט" לבין בקשתו לנחמה… ובמילותיה של רונאל:
"היא הייתה לא-ליברלית, לא-ניתנת לשיווק, מחזיר אור של פמיניזם לא-בורגני, אם אכן היה זה פמיניזם"
רסלינג
מאת: יועד אליעז
תיאור: יהודים התאבלו על חורבן בית המקדש ועל גלותם מהארץ. לתפילותיהם למשיח הם צרפו געגועים עזים לארץ ישראל. אולם רק הסנטימנט הנוצרי כלפי הארץ – לאורך מאות שנים – היה כרוך ברצון לראות את הארץ, היה כרוך בהגעה פיזית אליה, בהוכחת אמינות הטקסט הביבליאני באמצעותה, בשאיפה להתאחד עמה ולחנך באמצעותה.
התנועה הציונית ביססה את תביעתה לבעלות על טריטוריה בארץ ישראל על בסיס זיקתם של יהודים אליה. אולם לאחר שקוראים את האופן שבו ניסחו נוצרים לאורך 1500 שנים את זיקתם לארץ הקודש, מגלים שהזיקה שהציונות ייחסה ליהודים אל ארץ ישראל אינה אלא זיקתם של נוצרים אליה.
בספר מרתק וחדשני זה טוען יועד אליעז כי הזיקה הציונית אל הארץ איננה זיקה יהודית אלא זיקה נוצרית. התנועה הציונית בחרה ליישב יהודים דווקא בארץ ישראל לא רק סביב הטענה שזו ארצו המקורית של העם היהודי, אלא גם מכיוון שהנצרות ייחסה לארץ סגולות של חינוך מחדש. ארץ ישראל נבחרה בזכות סגולותיה המיוחדות בעיצוב מחדש של סובייקטים אירופאים.
רסלינג
מאת: דרור בורשטיין
תיאור: הספר 'שאלות בספרות' מבקש לפתוח דיון בכמה מסוגיות היסוד של הקריאה והכתיבה. נידונות בו סוגיות עקרוניות, אך גם הספרות הנכתבת כאן, בראשית המאה ה-21. לבו העיוני של הספר הוא מחשבה על תורת הספרות ועל הספרות עצמה בעזרת עקרון 'התהוות הגומלין' הבודהיסטי והאתיקה של החמלה הנובעת ממנו, ובעזרת כמה מושגי יסוד שלמחשבת היופי היפנית, הנגזרים אף הם מעיקרון זה. בספר מוצעת קריאה במבחר דוגמאות של שירה ופרוזה, מתוך הידרשות לציור, למוזיקה ולאומנויות אחרות. לפנינו מסה מחקרית כתובה בסגנון השואף במודע לבהירות, והיא פונה לכל מי שמאמין שהספרות יכולה, גם היום, למלא את עולמנו. הספר ראה אור בסדרת מבט אחר- עיונים בביקורת ובפרשנות בעריכת דן מירון.
מוסד ביאליק
מאת: אנתוני מקגאוון
תיאור: למונטי היו חיי כלב מאושרים: הוא יצא לטיולים ארוכים עם הבעלים שלו, אנתוני, רדף אחרי כלבי פאג שמנמנים ואפילו ניהל סכסוך עתיר נביחות עם הרוטוויילר השכן. העימותים עם הכלב התוקפני הובילו את אנתוני למסקנה שהגיע זמנה של שיחה משמעותית מלב אל כלב, על הדברים שהופכים את מונטי לכלב טוב או רע.
מאותו רגע, ובכל טיול, ניהל אנתוני עם הלב דיונים פילוסופיים כבדי משקל, תוך שהוא נעזר בתורותיהם של סוקרטס, קאנט, אפלטון ואחרים. הכלב השיב והשניים תהו יחדיו: מהו מעשה מוסרי? האם יש לנו באמת רצון חופשי? ומתי, אם בכלל, זה בסדר להשתין על פנס רחוב?
פילוספיה כפי שלימדתי את הכלב שלי הוא מסע פילוסופי מחכים ומשעשע, שתחילתו בסיור בגינות ציבוריות וסופו שאלות חשובות ומהותיות, כמו מי מבין השניים באמת יודע מהי הדרך הנכונה ביותר לחיות את חייו.
תכלת הוצאה לאור
מאת: יהושע גרנט
תיאור: הספר מתחקה אחר שלל מסורות שעניינן במה שקדם לבריאת העולם, כדרך שהן משתקפות ומעוצבות בשירת הקודש העברית בת שלהי העת העתיקה וראשית ימי הביניים. הספר נפתח במיפוי מקיף של המסורות העוסקות בדברים שקדמו לבריאה במקרא, בספרות בית שני ובספרות חז"ל. בהמשך מאופיינים דפוסי זיקות לשוניות ותמטיות בין מופעיהן הפייטניים של מסורות מסוג זה לבין מקורותיהן הישירים בספרות האגדה לאגפיה, ואף נחשפות מסורות קדם-בריאה נדירות בפיוטים, החורגות בבירור מן הזרם המרכזי של ספרות חז"ל. מסורות ייחודיות אלה נבחנות בפירוט אל מול מגוון מקורות קדומים שמעבר לדל"ת אמותיה של ספרות בית המדרש ה'קנונית', והדיון מאיר את גלגוליהן של אמונות ודעות על רקע אתגרי פולמוס ומתחים רעיוניים. חטיבה מרכזית בספר מוקדשת לממד הזמן בפואטיקה של הפיוט, בדגש על נקודות ממשק שבין ייצוגי העבר הקמאי ו'ההווה הליטורגי' של ביצוע שירת הקודש במעמד התפילה; הדיון בסוגיה זו מבוסס על יישומן של תובנות תאורטיות מתחומי חקר השירה והסיפורת, ושזורות בו קריאות קרובות בטקסטים פייטניים נבחרים. הספר נחתם בשרטוט קווים לתמורות שחלו בעולמה של השירה העברית במפנה האלף הראשון וכלולה בו גם אסופת פיוטים המוהדרים כאן לראשונה על פי מקורותיהם בכתבי היד של גניזת קהיר. עולמו הייחודי של הפיוט הקדום מצטייר בספר כעצם מעצמיו של פסיפס הספרויות רב-הפנים שנוצר בארץ ישראל וסביבותיה בשלהי העת העתיקה, והוא עשוי לעניין את כל שוחרי חקר ממדיה הספרותיים והרעיוניים של תרבות ישראל הקדומה.
יד יצחק בן-צבי
מאת: אסתר לפון קנדלשיין
תיאור: סיפור על ספר וחברה: באמצעות ניתוח משתנים ביבליוגרפיים של הוצאת ספרים אחת קטנה, הוצאת בן‑אביגדור, נידון בספר זה פרק היסטורי בתולדות המו"לות העברית המודרנית של ספרות הפנאי העברית, על רקע התהוותו של המרכז הספרותי בוורשה והתחזקותה של הלאומיות היהודית בשלהי המאה ה‑19. במרכז הדיון נמצא מו"ל יהודי, אברהם ליב שלקוביץ, הוא בן‑אביגדור, שמקריאה נכונה של המפה החברתית-לאומית הבין שאפשר לייסד מפעל כלכלי רווחי שעיסוקו הוצאת ספרים בעברית, ובה-בשעה לשרת את הרעיון של החייאת הלשון העברית כשפה לאומית. מדובר ב-45 ספרונים דקיקים, דלי תקציב, שהצליחו לשרוד את הזמן; ספרוני כיס זולים שנמכרו בפרוטות בודדות, בהישג ידו של כל דכפין. אבל מעבר לעובדה שלספרות הפנאי בעברית הייתה חשיבות רבה בהתפתחותה של הספרות העברית, הייתה לה גם חשיבות היסטורית להבנת התקופה.
הטקסט המודפס, כחלק מתרבות התקופה, אינו תלוש מסביבתו. מחד גיסא הוא משקף השפעה של אלמנטים תרבותיים, חברתיים, כלכליים, דתיים ופוליטיים הפועלים עליו בתהליך יצירתו ובמהלך חייו, ומאידך גיסא הוא גורם המשפיע על אלמנטים אלו ומעצבם. חוקרים בשיטת "ספר וחברה" הדגישו את הקשר בין המקורות הביבליוגרפיים להתפתחות החברה ותרבותה. על סמך מאפייניו הביבליוגרפיים של החומר הנדפס הם הראו שנתונה לנו אפשרות הצצה אל חיי החברה ותרבותה בתקופה נתונה, ושתרבות הקריאה של חברה נתונה עשויה להשתנות בהתאם לשינויים שחלים באותה חברה לאורך זמן.
רסלינג
מאת: רוני ברבש
תיאור: לוחמה חשאית הוא ספר עיון ומחקר העוסק בריגול, במודיעין, בחבלה, בפיתוח ושבירת קודים, ובפיתוח נשק שובר שוויון במלחמת העולם השנייה. לאחר שצ’רצ’יל עלה לשלטון בבריטניה הוא דרש להקים יחידה סודית, המנהל למבצעים חשאיים, SOE, במטרה “להבעיר את אירופה הכבושה”, לדבריו. לספר שמונה חלקים: החלק הראשון עוסק בשירות המודיעין הבריטי; החלק השני עוסק במודיעין האמריקאי; החלק השלישי עוסק במודיעין הסובייטי; החלק הרביעי עוסק במודיעין הגרמני; החלק החמישי עוסק במודיעין היפני; החלק השישי עוסק במפצחי הקודים; החלק השביעי עוסק בפיתוח נשק שובר שוויון; החלק האחרון הוא נספחים.
אוריון הוצאה לאור
מאת: שלמה יעקובוביץ
תיאור: אוהבים להתפלסף? רוצים לקחת חלק במסע הפילוסופי הבלתי נגמר של האנושות? מה הייתם אומרים אם היו מציעים לקפל עבורכם יותר מאלפיים שנה מאוצרות הידע של ההוגים והפילוסופים הכי הגדולים בעבר הרחוק והקרוב לכדי ספר קטן ומיוחד?
כל הפילוסופיה על רגל אחת מציע לכם, בשפה יומיומית ועכשווית, להיחשף לתחום מרתק, מורכב, מעמיק, מפתיע וייחודי.
ספר זה יכול לרענן את החיים שלכם תוך מפגש עם הגותם של עשרות פילוסופים, מוכרים יותר ומוכרים פחות מרחבי הגלובוס. כחלק מהמפגש, תוכלו לטעום את הגותו של הפילוסוף, להיחשף לאנקדוטות משעשעות וגם לציטוטים שנכנסו לפנתיאון.
אוריון הוצאה לאור
מאת: רחל מאורי
תיאור: הספר מציג את גישתה של הפסיכולוגיה התהליכית (Process-oriented psychology) דרך סיפור המסע האישי של המחברת. הספר מאיר עיניים ונוגע בלב. הוא מתאר בגילוי לב את דמותה של רחל ואת סיפור הדרך שלה, את משפחתה וחייה, את התנסויותיה ואת תובנותיה, וכך הוא מזמין גם את הקוראים להתבונן במבט נטול פניות בחייהם ובדרכם, להתעורר לאמת ולגלות אושר פשוט – גן עדן, ממש ברגע הזה.
אוריון הוצאה לאור
מאת: משה גרנות
תיאור: משה גרנות חושף בספר זה את ההונאה – שאחראי לה הוא מחבר ספר דברים – הונאה שקבעה את גורל העולם.
הכוהן חלקיהו ״מצא״ במקדש ספר תורה, שגרם למהפכה, לא רק באמונה הישראלית, אלא גם באמונתם של כמחצית מאוכלוסיית העולם – הנוצרים והמוסלמים. הספר ״שנמצא״ הוא בוודאות ספר דברים, או חלק מרכזי ממנו, והוא מביא חידושים מבהילים בעבודת האל, המנתבים את המאמינים לקנאות בלתי מתפשרת ולשפיכות דמים ללא תכלה וקץ, וכופה שנאה לתרבות ולקדמה. מחבר ספר דברים פעל להעניק לכוהני ירושלים מונופול בתחום הפולחן (אינטרס כלכלי מובהק!), וקבע כי הוא מצטט את משה, שקיבל כביכול את הצווים הנוראים האלה מהאל.
אוריון הוצאה לאור
מאת: דינה פלדמן, אנה ז'נדובסקה
תיאור: בעיר פיוטרקוב טריבונסלקי הוקם על ידי הגרמנים הגטו הראשון בפולין הכבושה. פה חיה במשך מאות בשנים קהילה יהודית מפוארת אשר הטביעה את חותמה על העולם היהודי והכללי בזכות א/נשי מופת, יוצרים/ות ופעילים/ות בתחומי תרבות וחברה ובתי הדפוס הרבים. הקהילה נכחדה כמעט כולה על ידי הנאצים באוקטובר 1942 והשורדים/ות נפוצו ברחבי העולם, כשהם מחוייבים/ות לשמר את זיכרון הקהילה ואת מורשתה.
הספר הנוכחי מתאר את תולדותיה של הקהילה, ובמיוחד את אשר ארע לה בגטו פיוטרקוב טריבונסלקי, אך גם מה שלפניו ואחריו. זאת על בסיס עדויות רבות ומקורות ארכיונים מגוונים, שחלקם לא נחקרו או פורסמו עד כה. בין השאר מתוארים החיים ברחובות גטו פיוטרקוב, בשלביו השונים, פעילות היודנראט, המשטרה היהודית, הועד היהודי לעזרה עצמית וארגון הג‘וינט, העבודה הכפוייה בגטו ובמפעלים, החיים הדתיים, עולם הילדים, והנשים, וכן פרטים על שתי קהילות יוצאי פיוטרקוב, שפעלו בפולין לאחר המלחמה. בנוסף הספר מציג את שואת יהודי פיוטרקוב בראי העיתונות הישראלית, מתאר את הצלת יהודי פיוטרקוב והסביבה על ידי פולנים, והמחיר ששילמו, וכן מביא רקע ועדויות של בני רומה (צוענים) ששהו בגטו פיוטרקוב. בספר מוצגת גם הפשיעה הגרמנית במהלך מלחמת העולם השנייה כנגד תושבי פיוטרקוב, וכן את סיפורו של ריינולד כריסטמן, שהציל מאות מיהודי פיוטרקוב, רבים מהם ילדים.
אוריון הוצאה לאור
מאת: שרית שפירא
תיאור: אסופת מאמרים של שרית שפירא, שבפועלה כאוצרת הגדירה מחדש את גבולות הזירה, האירה זיקות בין המקומי לאוניברסלי, ובתוך כך השליכה גם על שדה התרבות הכללי. במאמריה ניסתה שפירא לחשוב מחדש את אופני הכתיבה של ההיסטוריה המקומית, בביקורתיות שאינה מוחקת את מה שקדם לה. כתיבתה הפלורליסטית ורחבת ההיקף מנהלת דיאלוג בלתי מתפשר עם חוגי השיח ועם המודרניזם הישראלי על שלל צורותיו. מתוך שפע המאמרים נבחרו אלה המשמעותיים למהלך העקרוני שהתוותה, בכתיבה שאפתנית הבוחנת את האמנות הישראלית ביחס להיסטוריה של אמנות המערב ובמסגרת הקשרים ותהליכים תרבותיים רחבים – ספרותיים וקולנועיים, פילוסופיים ולשוניים, חברתיים ופוליטיים.
מאמריה של שפירא ערוכים סביב שני צירים מנחים. ציר אחד מתעמק בכתיבתה התיאורטית המקיפה, שכללה מאמרי תיזה – על פי רוב סביב תערוכות קבוצתיות גדולות כמו "מסלולי נדודים" או "מראית אַיִן" – ומאמרים על אמנים יחידים, שאחריהם עקבה לאורך השנים ואיתם רקמה יחסים נמשכים המעוגנים בחזון ובראיית עתיד.
הציר השני עוקב אחר פעילותה האוצרותית פורצת הדרך של שפירא, שהיתה בין האוצרים הראשונים שאִבחנו את רוח התקופה בשנות ה-90. היא איפשרה לאמנים להקים מיצבים גדולים, נועזים וחדשניים בתערוכות הענק שאצרה, ששילבו אמנות ישראלית ובינלאומית ולא נראו קודם לכן בארץ – הָחֵל בתערוכה המקיפה שאצרה בראשית דרכה ("גבולות השלום" בגבעת-חביבה), עבוֹר דרך "טרנזיט" ו"חתולי רחוב", סדרת התערוכות "פרק" לאמנים צעירים במוזיאון ישראל, "חורים שחורים: המקום הלבן" בביאנלה בסאו-פאולו, וכלה בטרילוגיית התערוכות "בבל" באוסף האמנות הבינלאומי של יגאל אהובי בגלריה האוניברסיטאית של אוניברסיטת תל-אביב.
הוצאת אסיה
מאת: מיכאל יעקובסון
תיאור: גישתו התכנונית-עיצובית של האדריכל ויטוריו קורינלדי, ששורשיה באדריכלות הברזילאית, הקנתה לו מעמד ייחודי בין עמיתיו הישראלים, שעל־פי־רוב התחנכו בטכניון בחיפה, או במוסדות אירופיים. בבחירתו לעזוב את ברזיל, להגר לישראל ולהצטרף לקיבוץ ברור־חיל קבע לא רק את מסלול חייו האישי אלא גם את זה המקצועי.
את סיפור חייו מביא קורינלדי בספר זה, החל מילדותו באיטליה בה נולד ב-1931 בצל הפאשיזם, העקירה והבריחה של משפחתו לברזיל שם בגר, התחנך והשכיל ועד להגירה לישראל, ההצטרפות לקיבוץ ולחיים השיתופיים. לצד אלה מתוארת פעילותו רבת־השנים במחלקה לתכנון של התנועה. בלב הספר מוצג מגוון נבחר מעבודותיו ברחבי הארץ, במשך השנים, עד לעזיבתו את הקיבוץ. את הספר מלווים קרוב ל־350 רישומים של העבודות שתכנן קורינלדי, כמו גם תצלומים ומסמכים היסטוריים ועכשוויים.
הספר אדריכל בקיבוץ בעריכתו של האדריכל וחוקר האדריכלות מיכאל יעקובסון, רואה אור בעיצומם של ימי מלחמה ומשבר, שהיקף נזקיהם עדיין נאמד. לא ברור אף מה עלה בגורלם של אותם מבנים שתכנן קורינלדי ביישובים שהותקפו. יהיה זה תיעוד של החיים שהיו.
הוצאת אסיה
מאת: קלאודיה אידן
תיאור: לשקט שני צדדים — הוא יכול להיות הנאה אך גם סיוט. המילים שקט או שתיקה אינן מכסות את שני ההיבטים הללו של השקט. המילה דממה נבחרה כמתאימה הרבה יותר, לכן לרוב היא המודגשת. היא יוצרת ברית עם תנועת הדחף בכך שמערבת את דחף המוות.
מדוע לנסות לכתוב על הדממה? גם אם היא "רועשת" בדרכה? הרי היא מייצגת את ההופכי של הדיבור. הפסיכואנליזה נשענת דווקא על הדיבור, ודרכו היא חותרת להגיע לעצם, לגלעינו של הסימפטום. היה זה הכרח לנסות ללמוד את הנושא, כי הייתה זאת אחת הדרכים לשבור את הדממה, שהפכה למעין עצם מוצקה בגופה של המחברת. חקירת נושא זה משמעה כניסה לשדה הדחפים, ומובן שהסוגייה מעלה שאלה קשה: כיצד להתייחס לממד המאופיין בכך שלרוב אין בו מילים, אפילו אם משתיקים או גורמים לעצמנו להשתיק מחשבה או דעה מסוימת. לאקאן טוען שהשפה היא כלי רע ולכן אין לנו מושג כלשהו על הממשי, כי היחסים בין הדיבור לבין מה שמושמט ממנו דורשים התייחסות לפן ה"לא מושלם", הרע של השפה. בהוראתו האחרונה ביותר, הבורומאית, מקנה לאקאן לשלושת הסדרים מעמד שווה, והריק הקושר ביניהם הוא מקום משכנו של האובייקט a, מה שמבליט את מקום הדממה כְְּמה שגם יוצר קשירה בין הסדרים.
כתיבת דפים אלה הייתה דרך שנראתה לכותבת ראויה כדי להתייחס למה שניתן בנוגע לדממה, ללמוד ממנה וכמובן להשתמש בכך כניסיון נוסף לשבור את השתיקה, אותה עצם הנעוצה בגופה. הדבר לימד אותה לדעת להבחין בין מה שרצוי לשתוק לבין מה שרצוי לומר.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: מיכל גבעוני
תיאור: העתיד, כך נדמה, הוא לא מה שהוא היה פעם. עליית הפופוליזם, הכרסום ביסודות הדמוקרטיה, העמקת הגזענות, משברים כלכליים, מגפות חדשות ושינויים אקלימיים אינם מותירים מקום רב לאופטימיות. האבחנה שההיסטוריה מתקדמת אל עבר אופק מבטיח של צדק ושוויון אינה עומדת עוד במבחן הזמן. במקום לנוע בבטחה קדימה, החיים מקרטעים שוב ושוב סביב מציאות של משבר. בישראל ובמקומות אחרים, התקיעוּת והסחרור הם המקצב החדש של החיים הפוליטיים והרקע לצמיחת מחאות שמבקשות לחדש את התקווה שאבדה.
כיצד החיים בהווה מושפעים מנסיגת העתיד ומהתקיעות שתופסת את מקומו? מה קורה לחיים הפוליטיים כאשר התקווה מידלדלת, והאם אופטימיות נחושה היא הדרך לאשש אותם? אל מול הערך שמיוחס כיום לרגשות נמרצים ולתפקידם במצבי משבר, עתיד לשעבר מפנה את המבט להרגשות אהודות, אמביציוזיות ומבטיחות פחות. הספר בוחן מקרוב את תחושות הייאוש, אוזלת היד, הדשדוש והאבדון שמתפתחות על רקע ההתנגדות לכיבוש הישראלי בשטחים הפלסטיניים, המחאה נגד שלטון נתניהו והפעולות לבלימת משבר האקלים. הוא מראה כיצד הבחירה בין התקווה לייאוש מסתמנת בתקופה שלנו כהכרעה הפוליטית החשובה ביותר, וטוען שדווקא התחושות העמומות שבין התקווה לייאוש יכולות לתרום לפיתוח עמידות וחוסן. הספר מנתח יצירות קולנועיות, מוזיקליות ואמנותיות שחוקרות את התחושות הללו ומצביע על החלופה שהן מציבות לשיח הפוליטי ולהסדרה הרגשית הנחרצת שלו. התחושות הירודות שמשקפות את ניוון האופק הפוליטי נתפסות כשם נרדף לשיתוק ותבוסתנות, אולם הספר מבקש להראות שבמצב של מבוי סתום ראוי להקדיש להן מחשבה נוספת – ולו כדי להרחיב את מרווח התמרון ולהקל על תחושת המחנק.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יוחאי עתריה, דינה פורת
תיאור: איך יתכן שאין בנמצא ביוגרפיה מקיפה על חייו של יחיאל די־נור, הידוע בשם העט שלו ק.צטניק, ואיך יתכן שאין בנמצא עבודת מחקר כוללת, כתובה עברית, המוקדשת ליצירתו בלבד? הרי די־נור היה מראשוני הכותבים על השואה, וספריו נקראו, הופצו ונפוצו במהדורות שונות ובשפות רבות, והטביעו חותם עמוק על דורות של קוראים, בארץ ומחוצה לה.
המשתתפים בקובץ זה שמו להם למטרה לנסות ולפצח חידה זו. במאמרים הנכללים בשערו הראשון של הקובץ משרטטים הכותבים את האופן בו עיצב ק.צטניק את שיח השואה בארץ, ובאלה הנכללים בשערו השני הם מציעים דרכים חדשות לקרוא את יצירתו ולהבין אותה. קובץ מרתק זה מציע לראשונה לציבור הקוראים ניסיון מקיף ומעמיק למלא חסר שהיה ניכר מאוד, ולבחון מקרוב את חידת חייו ויצירתו של אדם מיוחד ומיוסר, שהתענה תחת כובדם של זיכרונותיו, והעז לחשוף את מוראות השואה בכול מערומיהם.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אסף פדרמן
תיאור: הדרך הוא מדריך מעשי שמציע לקוראים אסטרטגיות חדשות ועתיקות לשינוי החיים לטובה. אחרי שהציג בספרו הקודם את תרגול המיינדפולנס ככלי פסיכולוגי, פדרמן מתפנה כאן לעסוק באתגרים שאימון תשומת הלב לבדו לא יכול להם: יחסים בין־אישיים, אתיקה, תקשורת, דעות ואמונות. הדרך בת שמונת החלקים שהתווה גוטמה, מורה הודי שחי במאה הרביעית לפני הספירה וידוע יותר בכינוי "בודהה", מובילה להתגברות על אתגרים אלה ומסתיימת בהתעוררות מהחלום המסויט שהתודעה הסובלת נמצאת בו. הדרך הזו היא ההשראה לספר והלב שלו.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: שמוליק דובדבני
תיאור: המודרניים הראשונים בוחן את היצירה התיעודית הישראלית מאז ימי סרטי ההסברה של שנות החמישים עד עלייתו של קולנוע תיעודי מודרניסטי בשנות השישים והשבעים של המאה שעברה. קולנוע זה קרא תיגר על אופני ההבעה המוסדיים ועסק, בעיקר עם הקמתה של הטלוויזיה הישראלית, בסוגיות פוליטיות וחברתיות כמו אפליה לרעה על בסיס אתני ומעמדי, כיבוש, זנות וסמים ודיכוי פוליטי.
הספר מביא לראשונה דיון היסטורי, אסתטי ואתי בסרטים תיעודיים ישראליים מכוננים, שהקדימו מבחינות רבות את הקולנוע הישראלי המודרניסטי. הוא מנתח סרטים של דוד פרלוב, דוד גרינברג, אמיל (מילק) קנבל, מיכה שגריר ויכין הירש, וכן את עבודותיהם הראשונות בטלוויזיה של מוטי קירשנבאום, רם לוי, יהודה (ג'אד) נאמן, עמוס גיתאי, יגאל בורשטיין, אורי ברבש ואחרים. הקולנוע התיעודי המודרניסטי של התקופה מנכיח את הקול הנשי עם סרטיהן של הלגה קרנסטון־קלר, אסתר דר, רחל חלפי, מירה המרמש ויהודית (ג'ודי) לוץ – עשורים לפני שהתבסס קול זה בקולנוע העלילתי בישראל.
עם עובד
הצג עוד תוצאות